יעל ישראל עושה אהבה סופרת, עורכת, מבקרת ספרים וסרטים, מנחת סדנאות כתיבה, מנהלת את "בננות בלוגס".
1. תחשוב אם אתה היית רוצה לקבל תגובה כמו זו שאתה כותב עכשיו לרעך. אם לא, צנזר מיד.
2. אל תתנשא על האחר. כבד את הישגיו (במקרה זה, הספרותיים) של האדם שאתה כותב לו. לפני שאתה כותב למישהו תגובה, תבדוק קודם מיהו ומהו. זה שאינך מכיר אותו ולא שמעת עליו, לא אומר שאין לו הישגים מרשימים, שרצוי להתחשב בהם כשכותבים תגובה. הרי גם אתה רוצה שיתייחסו להשיגך הספרותיים ולא יראו בך איזה "פושט" שבא מנו-וור.
3. אם אתה לא אוהב משהו, שתי אופציות: אולי רצוי בכלל לא להגיב. למה לדרוס אגו של בנאדם? ואם כבר מגיבים, מדוע לא לעשות זאת בלי מילים פוגעניות? יש דרך להביע ביקורת גם בנימוס ובעדינות. בחיי שיש דרך כזו.
4. גלה רגישות לזולת. גם אם אתה נורא "אחלה גבר" (או "אחלה אישה"), ולא נעלב משום דבר, ויש לך עור עבה כמו פיל שאתה גאה בו, קח בחשבון שלא כולם כמוך. מי המציא את השטות הזו שתמיד צריך להיות דוגרי? מה שתמיד צריך להיות זה רגיש לזולת. מה שאומר, לנסות לראות אותו, לא להגיב מתוך העור שלך.
5. אל תשית על ראש בלוגרים אחרים את אמות המידה שאתה פועל לפיהם. אתה ביקורתי לעצמך? אחלה. מי אמר שאתה צריך להיות ביקורתי לאחרים? מה אנחנו, שופטים? אלוהים חיים? ומי קבע שאמות המידה שלנו הן הנכונות?
6. אתה לא אוהב את כתיבתו של מישהו? בז לו, ליצירתו, לדעותיו? פשוט לא סובל אותו? מה דעתך על העצה הזו? פשוט אל תיכנס לבלוגו. לא חבל שתתעצבן?
7. אל תנסה להיות "חכם על אחרים". אל תנסה להפגין ידע להכעיס, רק כדי להראות כמה אתה חכם ויודע הכול יותר מהבלוגר שאצלו אתה מגיב. את חוכמתך הפגן בבלוגך. זה המקום להיות חכם ויודע כול.
8. אל תפגע בנקודות הרגישות של האחרים.
9. אל תעשה פרובוקציות לבלוגר אחר, גם אם נורא בא לך לקבל את תשומת ליבו. יש דרכים נעימות, הגונות ויעילות יותר לקבל תשומת לב.
10. ובקצרה: הגב נקודתית ועניינית. אל תתחכם. אל תתנשא. אל תידחף בכוח. רסן עוקצנות, מרירות וכל מיני ספיחים לא נעימים. נהג באחרים כמו שאתה רוצה שינהגו בך: ז"א, יעריכו אותך. בקיצור, תהיה מנטש!
יעל את נהדרת
אני גם כמו איריס הזדעזעתי מהתגובה של גיורא לשם, שכתיבתה שגיאות הכתיב שלה משחיתות את המציאות והחיים. תהל לאורך כל השבת התכתבה בצורה מדהימה ומרגשת עם הרבה אנשים מדהימים
שהגיבו לפוסט שלה ברגישות יוצאת דופן. ואז בא מר לשם שכתב משפט כל כל קשה והשליך אותו על תהל. ואז בא מר פישר וסינגר על לשם ועוד אוסיף ואמר לתהל שהיא צריכה להבין כי פשוט יצאו ספרים בזמן האחרוןש הורסים את השפה העברית. ושהיא יקרה לו. תהל הייתה מאוד ישירה איתו בתגובה שלו. היא כתבה לו שהיא לא הכתובת שלהם לזעם על השחתת השפה העברית. ואז באותה נשימה מר פישר הקדיש לה שיר. מסתבר שאותו לשם שלח לתהל מכתב בכתב ידו ופיאר את כתיבתה ואת ספרה בשמלתי. וממה שעוד הבנתי הציע לתהל פגישה איתו בתל אביב ותהל סירבה בנימוס. מכאן אני מניחה שתגובתו של לשם הייתה כה אכזרית לתהל. ותהל כנראה אם אני מנחשת נפגעה התקוממה ואף הגיבה לו בחריפות. מאוד כואב לי ואני די המומה שתהל מחקה את כל הפוסטים שהיא כתבה. ואת הפוסט שלדבריה החזיק אותה כל השבת. אני חושבת יעל שאת צריכה לעשות משהו בנידון. שבת שלמה תהל נאחזה בתגובות של המגיבים. אמרה, כתבה במפורש שהיא מעדיפה לבקש חמלה, חיבוק הגנה מהכותבים. אני מניחה שאת פירסמת את הפוסט הזה אולי כתגובה למגיבים
הבודדים שהגיבו כה קשה לתהל, ואגב הם לא רבים. כמו מר לזר וייצמן שכתב לה משפט מאוד גס. אני אישית כמו איריס הזדעזעתי מהתגובה שלו, ודי נידהמתי שתהל מחקה את כולה בבלוג, היא קיבלה כאן כוח והעניקה כאן המון כוח. לכתוב עליה שהיא משחיתה את המציאות ואת החיים אני חושבת שזה מקומם בצורה בלתי רגילה. ואם שמת לב יעל שמר לשם פירסם באותו ערב פוסט על ביאליק. מענין המון זמן הוא לא כתב ופתאום הוא כתב. אני אישית לא מכירה את תהל באופן כמו שאולי את בטח מכירה אותה. אבל אני חושבת יעל שהעעלמות של תהל אחרי השבת הזאת לי אישית מאוד כואבת. לראות את כל הפוסטים שלה מחוקים לגמרי. לא השאירה לעצמה זכר. חבל
עוברת אורח שאכפת לה.
לעוברת האורח
הפרוש שלך לכל התהליך הוא מעוות לחלוטין. גם הבנת הנקרא שלך להתהליכים שקרו רחוקים מהאמת.
לצערי, אני לא יכול לומר יותר רק את זה שאם היית יודעת, היית אוכלת את כל אבק הדרכים שעליהם את הולכת ועוברת אורח.
מר פישר
אתה מנסה להישמע מאוד רגיש. אבל אתה בעצמיך מתבטא בדרך מאוד חסרת רגישות.
אתה מדבר על אנשים. תדבר רק בשמך.
בך לא פוגעים, לא פגעו
מה אתה רוצה בדיוק?
אתה באמת דף חלק או שאתה?
תגובה
גברית מאופקת.
יעל שלום
איך אני יוצרת קשר איתך? ברצוני לפתוח בלוג.
האם זה אפשרי. אוש רק אמשיך להגיב כעוברת אורח.
האם אני חייבת להוציא ספר כדי לכתוב. אודה לך מאוד אם תעני לי.
עוברת אורח
יעל כל הכבוד לך על פירסום הפוסט הזה. מזמן הוא היה צריך להיכתב.
למה לא תעשי חוק שרק מי שמפרסם את שמו תגובתו תפורסם. ברור שכל מי שכותבת וכותבת הופכים להיות פגיעים במיוחד. ויש קוראים שפשוט נהנים לדקור. אני חושב שצריך לשקול מה עושים. למה לחסום תגובות? מה אנחנו במשטר אירני.
יעל את אשה מאוד ועוצמתית ורגישה. מה שאת עברת בבלוג הזה אני מצדיע לך!וכל הפירסום שאת מפרסמת על אחותיך פשוט מרגש ומסמך תיעודי נדיר.
יעל את מדהימה!
לעוברת אןרח,
תכתבי לי למייל כאן לבלןג, ונדבר על זה,
יעל
"כל מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך" מה שקרה בבלוג של תהל קרע את לבי זאת היתה אכזריות לשמה מצד מי שהגיב לה כפי שהגיב ואפילו לא התנצל. חכמת הלב חשובה אלפי מונים מתארים רמים ומשרות מפתח… כולנו נולדנו ערום ועריה, מעפר פשוט ואדמה תחוחה
חנה טואג שלום
מה שקרה עם תהל קרע גם את ליבי.
את הגבת לתהל ברגישות יוצאת דופן ותהל לקחה בשתי ידיים את מילותייך.
האם שמת לב שהיא מחקה את כל הפוסטים שלה? אני חושבת שמעבר לתגובה האכזרית של מר לשם , ושל וייצמן לזר
והסניגור מר פישר אולי תהל נבהלה ממה שהיא עוררה בבלוג. אני עצמי כתבתי שהיתה לי שבת קשה בגלל העוצמה של הכאב שהיא ביטאה.בכל אופן צריך לעשות משהו לא יודעת מה. אני מקווה שיעל בקשר עם תהל. תדעי לך שאת מאוד ריגשת אותי בתגובות המיוחדות שלך לתהל. מאוד מאוד. אני מקוה שבקרוב אפתח בלוג ואוכל להזדהות בשמי האמיתי. בנתיים אני עוברת אורח.
לא רק אני, היו אלה רגעי החסד של הרבה חברים בבלוגיה ,שתמכו הקשיבו וחיבקו אני גאה ברובם האנשים התגלו במיטבם, אבל תמיד יש יוצאי דופן וציניקנים שחיבים לקלקל. למעט שתי הערות בוטות וחסרות טאקט ,היתה זו שעתה היפה של הבלוגיה (שיתוף תמיכה אהבה) אני מקווה, שתהל תזכור רק טוב הלב ותשליך מאחורי גווה את הרוע והציניות. ציניות היא נשקם של אנשים קטנים, אני מרחמת עליהם יש להם את עצמם לתמיד!
את צודקת חנה לא רק את הגבת לתהל באהבה. את צודקת זאת הייתה שעתה היפה של הבלוגייה הזאת, שעתם היפה של כל כך הרבה נשים וגברים שהגיבו ממקום רגיש חכם ולא שופט. ועל מה יש כאן לשפוט? אני חושבת מהמעט שלמדתי את תהל שהיא תדע ויודעת לזכור את כל הטוב הזה. ושזה גם בכוח שלה ומי שהיא לזכות בכאלה תגובות חמות ומדהימות. אני מתה לחשוף את שמי, אבל אני רוצה לפתוח בלוג, אני חושבת שזה הכי נכון לי לכתוב את שמי להזדהות כשיהיה לי בלוג משלי. ושוב זאת הייתה שעתם היפה של המון אנשים מהבלוג הזה שיגעו לתמוך לחזק ובעיקר להרגיש.וזו זכותה של יעל ישראל שיודעת לאסוף לבלוג הזה את אותם אנשים כה מיוחדים. עדיין עוברת אורח
למה שיתנצל? הרי תהל לא הסכימה להיפגש איתו בתל אביב. אמרה תודה למחמאות לו על כתיבתה, איחלה לו בריאות והמשיכה בחייה. עד שבאה התגובה האכזרית שלו שהיא משחיתה את המציאות והחיים. ואז תהל עשתה אחד ועוד אחד והבינה מאיפה זה בא. ולמה זה יצא עליה בצורה כזאת אכזרית דווקא כשהיא הייתה מאוד חשופה ופגיעה. למה שיתנצל חנה? הרי תהל לא נשבתה בתארים שלו ובזה שהוא יושב בישיבות ספרותיות. וכך אתמול מר לשם ראה כמה היא פגיעה, חשופה, ללא עור, והנחית עליה את המילים הקשות האלה.
ואחרי כמה שעות פירסם מאמר על ביאליק.
בתוך המלל והיבב שכחו כולם לבדוק אם התגובה של מר גיורא לשם,מבקר ספרות
עתיר ניסיון ושקול,היא ענינית וקולעת.
אם גברת תהל רן חפצה בפומביות למעשה ידיה בחרוזים -שתהיה מוכנה גם לתגובה
ביקורתית.הבלוג הוא פומבי לא פחות מהעיתונות או שאר מכשירי פרסום.העברת
העניין למישור האישי והחשדת המבקר,בגלוי או בסמוי,בכוונות נסתרות מכוערת ופוגענית לא פחות ממה שטוענת
תהל רן שנפגעה.ולבסוף,יש לצייןמבלי לפגוע כמובן בלגיטימיות של תהל רן,שחרוזיה מעולם לא היו מאור הגולה,וזאת בלשון המעטה שבהמעטה בריבוע.וגם כאן,מושכת תהל רן את העניין למישור האישי – ביוגראפיה של אשה פגועה,ילדה נטושה,וכו'זה כמובן מדכדך ומצער מאוד,אבל אינו מבטיח ביטוי ערכי,בשירה או בפרוזה.כדאי גם שהגברת תהל רן תגיה את אשר היא כותבת,אבל זו המלצה בלבד.אם הגברת תהל סבורה ששגיאות כתיב גסות ירבו את נכסיה
הפואטיים – שיבושם לה.ואני מקווה שלא פגעתי במישהו עד כדי כך שימחוק את הבלוג שלו סופית ויחשק ברוגז ו'פוס,לא משחקים' עם הילדים בגן
הגברת תהל רן הגברת תהל רן הגברת תהל רן. מר יורם בן יאירי
נו הזדמנות שלך להתבטא,
קנאתיך בחרוזי ניכרים לעין. אתה לא מחליש אותי מר יורם בן ארי. הכשרון היחיד שלך לכתוב שאני לוקחת את הדברים לילדה נטושה וכולי, זה דבר הכי מצחיק ששמעתי. הכי צפוי והכי מאפיין אנשים כמוך. גם לכתוב ילדים בגן וכולי, לא רוצה, זה צפוי לא המצאת את זה. נשמע שאתה טעון כעס עלי. ונהנה מההזדמנות שלך לקחת אתה דברים למחוזות שלך. תראה איזה תגובה ארוכה השקעת וכמה כתבת תהל רן תהל רן. אני אשה פגועה? אני מחייכת אתה לא! אשמח אם תבוא לערב שעושים לאשה הנטושה והפצועה לבית אריאלה. שתסתכל לי ללבן של העיניים. ומקוה שהחיים שלך בגן הילדים בילדותייך היה אח שמח!
בראוו! הורה! הידד! להעליב את יודעת,מסתבר,לא רק להרגיש עלובה
עלובה
יעל ישראל כולכם רואים מה הוא כותב. אולי זאת שירה. תראו איזה תגובה עוררתי באיש הזה. עלובה.
כמה כוח יש לי לחשוף את פניך האמתיות. תראה איזה תגובה אני מעוררת בך. כן אני מרגישה. יודעת להרגיש מה שאתה בחיים לא תרגיש. לעולם. בטח שבראוו לי מה אתה חושב שתנצל את הפגיעות שלי ואני אשתוק לך או אייבב לך. כן אני אשה פצועה. כן היתה לי ילדות איומה. אבל הפכתי להיות אדם אמיתי. ישיר. ותראה איז המקום אתה נמצא בו. שקראת לי עלובה. למה לא כתבת את זה מהתחלה מה היית צריך את המונולוג הזה שלך. בראוו לי. כמה אתה חשוף עכשיו ילד קטן שכמוך. חה חה חה. עלובה. קנאי!
יורם בן יאירי
תצחצח שיניים בבקשה.
כשפתחת פה וקראת לי עלובה.
הריח קשה.
מעדיפה את הילדות שלי הפצועה על הריח הזה.
מתנצל מעומק הלב.ודאי שלא התכוונתי למשמעות האמורה,צריך להיות,כמובן,נעלבת.אשר על כן אבקש סליחה ומחילה,בלא להפחית דבר מעצם הביקורת
תהל שימי לב שגברים מגיבים אליך קשה, לא סתם.
באמת אל תשימי לב אלהם את מעבר לדברים תהל. זה שקרה לך גברת מלא ארס וכמוש כתבת אליו בתגובה קולחת, תגובתו מלאה קנאה. כנראה חשפת משהו בתוכו שהתעורר חזק מאוד. שלא יכל להתאפק והגיב.
אל תשימי לב תהל לכל מי שאומר לך מילים מטופשות. שיגיעו לקרסוליים שלך, לשמחת חיים שלך. לאהבה שאת מעוררת אצל אחרים.
בן יאירי אז מה אתה גם יודע להעלב
אויוו
מסכן שלי. מה חשבת שתכתוב לתהל כך והיא תשתוק.
מה יש אוכל אותך שתהל הפצועה והנטושה יודעת גם לדבר ולכתוב ספרות. שעושים לה ערב לכבודה.
אז אתה נעלב. באמת חשפת את פיך ושינך כשכתבת עלובה. מסתבר שאתה יודע לא רק להעליב אלא גם להיעלב, אז מה תסגור עכישו את הלוג תגיד שאת הלא רוצה לשחק יותר. אה? מר יאירי
איך זה יצא לך העלובה, איבדת שליטה, מה כל כך מהר אתה מאבד שליטה. אוש כל יום אתה יודע לקרוא לגבר או אשה עלובה. אני מקוה שאתה לא מכה את אשתך. לא תיארת לעצמיך שתפיל את עצמיך בפח אה אדוני. החליק לך.
לא אוכל אותי דבר,איני מכה את אשתי
ולהיפך.לרבים ביוגראפיה קשה,שהם אינם
עושים אותה קרדום לחפור בו,אינם תובעים את הזכות הבלעדיתלהיות מעל לכל ביקורת,
לקשקש גראפומניה בתחביר צולע ובשגיאות כתיב איומות,להתגולל על מבקריהם המעזים להעיר להם על שגיאות כתיב איומות בטענה משונה של שוביניזם גברי.הספרות היא עבודה קשה ומאומצת,וכל פומביות זקוקה לביקורת עצמית קשה וקטלנית לפעמים.הבלוגיה יוצרת אווירה מעודדת לכל התח תפל הזה.כל זה אינו שייך לקנאה
,לעכבות מיניות,לזוגתי המכה ו או המוכה,לאיבוד שליטה,אלא לגראפומאנים מנופחים שאיבדו את הראש הרצים לקשקש בבלוג כל פטפוט רירי שעולה בדעתם
,ולתפארת המליצה,להטיל חשד גורף במבקריהם ולרוץ ביבבות אל יעל בן ישראל
שתציל אותם מגיורא לשם הנורא.תודה על תשומת הלב,בן יאירי
די, גנן, די.תרגע.
אנא, נא להפסיק ולשווק את התיאוריות על מעשי אחרים.
כתבתי לפני כ-10 שנים מכתב נחמד לתהל רן, ומאז לא דיברתי אתה ולא ראיתי אותה.
עתה, בלא לנסות להעליב איש הערתי שכתיבה בשגיאות כתיב אינה לטובת המציאות והפסרות, וזאת עובדה שאין להכחישה. על הערה נכונה אני מקבל הנחתות מכל כיוון שהוא. אך יאמר לי הכותב, באילו "ישיבות ספרותיות" אני יושב? על חשבונו של מי אני חי? את דמו של מי אני שותה?
לכל הרוחות, האם לאחר הערה על נקיון הכתיב אסור לי לפרסם מאמר על ביאליק?
אם אתם רוצים בלוג שבו כולם מלקקים לכולם, אתם יכולים לעשות את זה בלעדי.
אינני מתכוון לפרוש מן הבלוג. אני רק תובע מכל שותפיו דיון ענייני. אם מדובר בספרות, דברו בספרות! אם לא מדובר בספרות הרי מי שהכריז על הבלוגייה הזאת כבלוגייה ספרותית חייב שלנות את כותרת הבלוגייה.
לא צורפתי לבלוגייה בגלל עיני היפות או תפקיד ציבורי כלשהו. התבקשתי להצטרף מאחר שעשיתי קילומטראז' ארוך בן 50 שנה בספרות העברית ואכן רכשתי ניסיון רב וידע לא מועט.
למגיב המאופק הגברי שלום.
אני לא מנסה להשמע מה שאני לא ,ואנחנו גם לא יכולים לעשות תחרות "למי יש רגישות יותר גדול" פשוט מכיוון שאני מזדהה בשמי ואתה לא.
אני שמח שאתה עוקב אחרי מה שאני כותב (זו מחמאה גדולה בשבילי, באמת) זכור שיכולת לגבש את דעתך עלי מפני שאני אומר את מה שיש לי בריש גלי.
הרי הייתי יכול לנהוג כמוך.
לצערי לא קראת בעיון את מה שכתבתי. ב"אנשים" התכוונתי לפוסטים שאנשים כתבו.
כיצד אתה יודע שלא פגעו בי?. אני לא מתכוון בחיצים שהופנו אלי באופן אישי אם כי גם זה היה (חפש את הפוסט שלי "היא נובחת" וזה שבא אחריו).
אתה לא מכיר את חיי ועקרונותי ולכן אתה לא יודע אילו הצהרות פגעו בי באופן אישי בצורה הכי כואבת שיכולה להיות.
גם לא ניסיתי להתחסד בתגובה שלי ליעל .
אני שמח שאתה מתייחס לשיר שלי "דיו" (אני דף לבן). לא התכוונתי להגיד בו שאני"טלית שכולה תכלת". ממש לא. אם אתה עוקב אחרי שירי אתה בודאי יודע שאני המבקר הגדול של עצמי.
אולי אכתוב על זה פעם שיר ואקדיש אותו לך.
תודה על התייחסותך והמשך לקרא את שירי.
אני מבטיח להשתדל להתנהג יפה.
אני כבר מתאמץ. תאמין לי
שלך
גיורא
אתה באמת צריך להתאמץ.
משה, זה דבר ששירלי צריכה לקבוע, כי היא קבעה את התוכנה הזו ומה היא עושה וכו'. אתה צודק שדבר כזה מסיר חלקית טרולים, כי אז אפשר לסלק אותה ככה מהבלוג כמו בדה מרקר. אני בעד, אבל באמת שרק שירלי קובעת בדברים האלה.
תודה חברים, אין צורך לחתום, רק לקחת לתשומת הלב כשמגיבים. זה הכול.
וגיורא,
כן, העולם לא מושלם, אבל בבלוגיה קטנה של יוצרים אפשר לנסות לפתח דו שיח חדש ולא תוקפני. אולי נוכל לעשות מודל לבלוגיה כזו, לא נושכת.
ליעל,
כאשר את כותבת "גיורא" אנא צייני למי מהם את מתכוונת, לגיורא פישר או לי.
מדבר אחד עלי להזהיר: אם הבלוג מתכוון להיות מרוח כולו בדבש, העניין בו יאבד עד מהרה.
הערה על כתיב, רעיון, ביצוע ותוצאה ספרותית היא הערה הוגנת. הערה לגופו של כותב אינה הוגנת. זאת כל התורה כולה על רגל אחת.
כאשר טקסט הוא מטומטם (לא אביא דוגמאות) צריך לכתוב שהטקסט מטומטם, ואין לכתוב שהכותב מטומטם. ושוב, זאת כל התורה כולה על רגל אחת!
דפנול, יאללה תמחקי בלי רגשות אשם.
אתה עצמך פגעת באחרים בתגובותיך.קשוט עצמך יקירי לפני שאתה משליך בוץ על אחרים.והנלעג ביותר – כתבת ע מישהי שהאשימה אותך בהטרדה שהיא 'סבתא' –
בעוד אתה עצמך בוגר ממנה בשני עשורים ומעלה,והרשימה עוד ארוכה.תמיד לגמל השני יש דבשת.
ה מוזר מאוד, הניסיון של הבלוגריה הזאת ליצור איזה גלות פנימית שבה גרפומאנים וחצי גראפומאנים מתלקקים
ומתכרבלים כגורי כלבים ומייבבי נוראת
כשהם חוטפים מכה קלה,בחינת על נהרות בננות ים ישבנו גם בכינו וגו'.כולכים פגיעים,רבותי הבלוגריסטים,כולכם רגישים,כולכם נחמדים ומתנחמדים,רק מעט מאוד ממכם סופרים או משוררים בעלי ערך.המשותף לכם – הפחד והרעדה מכל מילת ביקורת או אפילו הערה ענינית על שגיאות כתיב גסות,תחביר קלוקל,כאילו כל הערה תמוטט עליכם את הבית הוירטואלי הטפשי וחסר הערך שלכם.תגובתה של תהל רן ,למרות קיצוניותה,היא אופיינית: הערה קשה על שיבושי לשון גרמה לה השד יודע מה.הבעיה היא,מצבה הקשה של הספרות הישראלית,ואת המצב הזה,אתם מסמלים יותר מכל.ואנא,זכרו:אתם כאן בפורמאט פומבי,לא במאורה קולקטיבית.
אתה באמת חנון.
חנון מכוער. אתה לא סתם קורא לעצמיך חנון. לא סתם.
איכסא.
לא חנון אני,ואתה לא משורר.קפיש?
מאיזו מאורה אתה הגחת לכאן בן יקיר הפוסל במומו פוסל…
למי בדיוק יש פה הישים מרשימים?
http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=8961&blogID=182
דברים נכוחים יעלה.
הייתי מוסיף או מקדים להם את ארבע ההסכמות של דון מיגל רואיס בקישור לעיל.
ובמיוחד הראשונה והשלישית – אל תניח הנחות – אלא ברר. כל כך הרבה צער נגרם מתקשורת לקויה, אי הבנות ומידע מוטעה ביחס לעובדות או כוונות.
כל אינטרקציה אנושית היא אתגר והזדמנות ליותר הבנה, אהדה ותקשורת בינינו.
גילית
תציעי ליעל שיראל ולשירלי בעלת הבלוג לחייב את המגיב להעלות כתובת או איימל. זה בנתיים לא קורה. וזה לא אומר שאנשים צריכים להתלכלך בצורה כזאת במקומות שלא שלהם.
תעשי משהו!כדי שהפנים של הטוקבקיםה אלה יחשפו.
ובכן,
כאשר כתבתי ששגיאות כתיב משבשות את תמונת המציאות והחיים התכוונתי לכל כתיבה שהיא, ולאו דווקא לתהל רן.
אני עומד על דעתי ואין בה נקיטת עמדה אישית מעליבה כלפי אדם כלשהו.
יעל מה קורה כאן, בבלוג שלי האחרון גיורא לשם כתב שמעולם לא כתב בבלוג שלי. וכאן אצליך בבלוג יש תגובות של גיורא לשם שהוא כתב וכולי,,,
בבקשה תפני לשרילי בעלת הבלוג כדי כדי לפתור את הענין הזה שעושה לא טוב להרבה אנשים.
אני באמת אקח פסק זמן מהכל
האמת היא שלא ברור לי מה תהל רן רוצה ממני. הכל כבר הוסבר ותורץ ודושדש וטושטש ובולבל ועורפל.
אכן, מניעת טרולים וחיוב התזדהות הוא דבר שאני מצדד בו בכל לבי.
כל תגובה לגופו של עניין כשרה; תגובה לגופו של אדם (חוץ מאשר בתגובה על תצלומים או על דיוקנים עצמיים) פסולה.
באמת, זאת כל התורה כולה על רגל אחת.
לגיורא לשם
אמת שבתגובתך אתמול משתמעת הערה כללית על השלכות שיבושי העברית באשר הם. כך בדיוק הבנתי עת קראתיה, נדהמת ובלתי מאמינה, פעם פעמיים ושלוש. הרי לא כתבת מאמר בעתון על חשיבותה של העברית התקינה. אי אפשר לנתק את התגובה מן הקונטקסט בו נאמרה. מכל מקום, גם במסגרת הערה כללית נכללת תהל כמקרה פרטי. לפיכך, הטלת גם על שיבושי הלשון שלה את ההשתלשלות הסיבתית הבלתי נמנעת הזו.
לבד מזאת, כתבת תגובה. ראית אתמול מה הייתה השפעתה. האם לכך כיוונת? האם לא חשת כל צער על הכאב שגרמת? מה היה נגרע ממך או מן העברית לו היית מתנצל, מצטער באמת על הכאב שהסבת לאדם המתמודד באותה עת עצמה עם קשיים גדולים?
אנה אנו באים אם אמנות ניצור על בני אדם ולמען בני אדם אך את האדם נשכח (כליל)?
סמדר
(דומה שהתגובה הבאה ברצף התגובות בפוסט זה אף היא שלי אך היא נכתבה זה מכבר ומתייחסת לרשומה של יעל ולא לתגובתי שלי כמובן)