יעל ישראל עושה אהבה סופרת, עורכת, מבקרת ספרים וסרטים, מנחת סדנאות כתיבה, מנהלת את "בננות בלוגס".

הספרייה הראשונה שלי הייתה בבית הספר היסודי "דוגמא" (ע"ש הנרייטה סולד, לא פחות חשוב!). מהר מאוד כיליתי כמעט את כל מלאי הספרים שם, ונוצר צורך דחוף למצוא מקור חדש ללוע הבולעני שלי.   עסקיי התרחבו כשרשמו אותי לספריית "מאור" מול הבית ספר (ומול סמינר לווינסקי הישן), ברחוב בן יהודה. כך היו לי ארבעה ספרים בכל יום: שניים מספריית בית הספר, ...

    בשולי אירוע הדמים המזעזע של טבח חפים מפשע במומביי, יש לי מילה טובה לבלוגרים ההודים שנתנו דיווח על האירועים בזמן אמת, בשעה שהעיתונות הורחקה על ידי השלטונות ההודים ממוקד הפשע ונכבלו ידיה בשל שיקולי צנזורה כנראה (או סתם בלגן מטורף), בעיקר ביום הדמים הראשון.   הבלוגרים ההודים דיווחו מה קורה, העלו תמונות וקטעי וידאו שהם צילמו בטלפונים הסלולריים ...

  אני חייבת להמליץ על ספר חדש שהתמזל מזלי לקרוא כבר לפני כמה חודשים, בטרם ראה אור, כי המתרגמת שלו היא אליענה אלמוג חברתנו. לספר קוראים "דיואי" (הוצאת מטר) וכתבה אותו ויקי מיירון, שהייתה ספרנית בעיירה בארצות הברית במשך שנים רבות. יום אחד היא מצאה גור חתולים ג"ינג"י מדובלל בתיבת ההחזרות של הספרים. זה היה יום חורף קשה, ומישהו שכנראה רצה להציל ...

  התלמידים שלי בסדנאות הכתיבה לא מרבים לקרוא ספרות יפה. אני שואלת אם הם מכירים את אלזה מורנטה. מביטים בי בעיני עגל. עמליה כהנא כרמון? שוב אותו מבט מטופש. על מי הם שמעו? רם אורן, א.ב.יהושע, דויד גרוסמן, עמוס עוז, בוודאי. ברנר, מישהו? סורי, חלק לא מכירים. מעטים כן. ברדיצ"בסקי? עיניים אטומות. עגנון זה כן, הם מכירים, למדו בבית הספר. ...

  עוד לפרויקט "לחיות בסרט". הפעם, הרבה סרטים. עולם הקולנוע כולו! מה דעתך שננהל את מטה המאבק מהמיטה, שאלתי את רומן שהלך והתרכך בתוכי. והסיסמה תהיה סופט–אנד–איזי, מוצא חן בעיניך? למה, שאל רומן, רוצה הדגמה חוזרת? קולט ותיאו לבדם במטה. כולם הלכו להפציץ גשרים ומפקדות. מי שנשאר צריך להדפיס כרוזים, למלא רימוני–יד באבקת שריפה תוצרת–בית, לשמן את המאוּזֶרים והסְטֶנים, לתדלק ...

החשד שסופרים ומשוררים לא מתחברים כל כך אלו לאלו, מבחינת שמן ומים, ויתרה מזאת, לא מרבים לקרוא אלה מיצירתם של אלה, עלה בי לפני עשרים וחמש שנים, כשבכתב עת שהייתי שותפה בעריכתו כמעט כולם היו המשוררים, שידעו המון על שירה, שקראו את מיטב הפייטנים הקלאסיקונים בשפות המקור, אבל היו ממש בורים בסיפורת.   בגלל זה, בגלל שהייתי שם הפרוזאיקונית היחידה, ...

  ב"אש בבית", ספרה הרביעי של איריס לעאל (זמורה ביתן), היא בודקת באיזמל מנתחים אינטנסיבי ורב עוצמה את המקום שבו נדפקים הדברים ומתעקמים לנצח – בחיקה החמים של המשפחה. זה… ועוד כמה הערות שלי על הספרות "העדתית".   יחסי אימהות-בנות כבר פרצו מזמן את  הגטו הדלוח של "ספרות הנשים", ויש להם היום מעמד הרבה יותר משמעותי וחשוב מפעם, בין השאר ...

   חגית גרוסמן הציעה בעבר פרויקט מקסים של שירים וסיפורים בהשראת ציירים וציורים. אין לי טקסט כזה, אבל יש לי טקסטים שמושפעים מסרטים. אז חשבתי להרחיב את הפרויקט לשירים ולסיפורים המושפעים מסרטים, משחקנים ומבמאים. תעלו כאלה אם בא לכם. הסיפור שלי, "טרמינל", נכתב כמחווה לסרט "המזח" של כריס מרקר, סרט קצר, ואחד האהובים עלי. למדתי אותו על בוריו בלימודי הקולנוע ...

  ללי עברון ועקנין, באהבה   הוא מת לפני 14 שנה. נובמבר, 1994. אחרי שנה מכאיבה לו ולמשפחה. בעיקר מכאיבה לו. לא יכולתי לראות את אבי מתייסר בכאבים האיומים. זה התחיל בסרטן הערמונית, ובעקבות הטיפול האגרסיבי חילחל לעמוד השדרה. מוות בטוח. אי אפשר להינצל בשלב הזה, כשהסרטן הופך לסרטן משני ומגיע לעמוד השדרה. וכאבי התופת בגב. והוא כבר נראה כמו ...

לפני כמה ימים ראיתי כתבה על קייפו, שלפני עשרים שנה הופיעה בתפקיד הראשי בסרט "הקיץ של אביה". היא הייתה אז בת 9. היא נאלצה להתמודד עם תפקיד מורכב מאוד וסצינות רגשיות שגם מבוגרים יתקשו בהם.   באחת הסצינות גילה אלמגור בתפקיד אמה מנחיתה על לחיה סטירה מצלצלת. והיא קייפו – בת 9, תזכרו, אפילו לא ידעה שעומדים להכות אותה. והיא ...