בננות - בלוגים / / עבדות הילדים המודרנית
יעל ישראל עושה אהבה
  • יעל ישראל

    סופרת, עורכת ספרים, מבקרת ספרות וקולנוע, מנחת סדנאות כתיבה, מייסדת ומנהלת את "בננות בלוגס". זוכת פרס אס"י של איגוד סופרי ישראל לשנת 2009 על הרומן "אני ואימא בבית המשוגעות"

עבדות הילדים המודרנית

לפני כמה ימים ראיתי כתבה על קייפו, שלפני עשרים שנה הופיעה בתפקיד הראשי בסרט "הקיץ של אביה". היא הייתה אז בת 9. היא נאלצה להתמודד עם תפקיד מורכב מאוד וסצינות רגשיות שגם מבוגרים יתקשו בהם.

 

באחת הסצינות גילה אלמגור בתפקיד אמה מנחיתה על לחיה סטירה מצלצלת. והיא קייפו – בת 9, תזכרו, אפילו לא ידעה שעומדים להכות אותה. והיא מספרת בכתבה שהייתה המומה, כי מעולם לא הכו אותה.

 

הבמאי אלי כהן הורה לאלמגור להנחית את המכה בהפתעה, כדי להשיג תגובה אותנטית מהילדה. ועוד דברים איומים עשה אותו אלי כהן לילדה כדי "להוציא ממנה משחק משובח". השתמש בכל מיני מניפולציות "כדי שהיא תשחק טוב".

 

קייפו לא מוכנה לראות את הסרט הזה, ועד היום היא בוכה כשהיא נזכרת באירוע האומלל. היא לא הפכה שחקנית. האירוע הטראומטי היה עבודת המשחק היחידה שלה. לפי תגובתה בכתבה, נדמה לי שהיא חוותה את הסרטת הסרט כמעין אונס.

 

ולי כבר נמאס לשמוע כמה נחמד לראות ילדים שחקנים. כמה הם חמודים וכמה הם גונבים את ההצגה. מבחינתי, ילד לא צריך לעבוד, ולא צריך לפרנס את הוריו, ולא צריך להתמודד עם עבודת משחק, למרות שהיא לא נראית לנו כעבדות אלא כעבודה זוהרת.

 

ואני לא מבינה הורים ששולחים את ילדיהם להיות שחקנים או דוגמנים או זמרים, על פי רוב כדי להגשים את חלומם שלהם. וכולנו מכירים את כל הסיפורים האומללים על ילדי הוליווד, מה קרה להם, איך הידרדרו וכו", והכול כי הוריהם הפכו אותם למכונת כסף. 

 

וממילא בסופו של דבר ההצקות האלה שעשה אלי כהן על חשבון קייפו הקטנה והתמימה לא הועילו רבות לסרט. "הקיץ אביה" הוא סרט טוב בזכות הסיפור האוטוביוגרפי החזק של גילה אלמגור ובזכות המשחק העילאי שלה. לקייפו הילדה יש פנים יפות ומלאות הבעה, אבל הסרט מלא בגמגומי המשחק שלה. זאת אומרת, שכל הלחץ שהפעיל עליה כהן לא עזר.

 

ולא שאני מצדיקה התעללות בילד שחקן למען שלמות היצירה, כלל וכלל לא, אבל לו באמת הוציא ממנה כהן איזה משחק לעילא, עוד הייתי מנסה להבין את העמדה שלו. אבל כהן הוא במאי בינוני ומטה, שלזכותו שני סרטים בינוניים "שתי אצבעות מצידון" ו"הקיץ של אביה". הוא לא היצ"קוק, עליו נאמר שהתעלל בשחקניו בכל מיני מניפולציות כדי להוציא מהם משחק טוב. וממילא היצ"קוק עשה זאת על חשבון אנשים מבוגרים, ואף שגם זה מכוער ולא מוסרי, זה איכשהו עובר, לפחות מפני שהם אנשים מבוגרים שנכנסו מרצונם לעולם המשחק.

 

כבר שנים שהעסק הזה של "עולם השעשועים" של שחקנים-ילדים מרגיז אותי, ואינני רואה בו אלא עבדות ילדים מודרנית. ונדמה שאף אחד לא עושה כלום כדי למנוע את זה. "המועצה לשלום הילד" מגנה עבודת ילדים בתעשיית הבידור מעת לעת, אבל גם היא לא מנסה להעביר חוק נגד הופעת ילדים מתחת לגיל 16, או מינימום 14.

 

מתחת לזה אסור לילדים לעבוד בתעשיית האשליות! הם צעירים מדי, רגישים מדי, ונוחים מאוד להשפעה. גם 16 זה גיל צעיר (ראינו מה קרה לבנות שרצו להיות שחקניות, שנפגעו מחנן גולדבלט), אבל לעצור בן נוער מחלומות הזוהר זה כבר הרבה יותר קשה לביצוע, וממילא בני נוער עושים מה בראש שלהם. אבל ילדה 9? לא חאראם? איפה היה הלב של אלי כהן כשביים אותה, איפה? מה שבטוח שקייפו את הילדה שלה לא תשלח לתעשיית האשליות.

 

 

17 תגובות

  1. בעיני קייפו נותנת שם משחק מדהים. כן, הוא אותנטי ורואים שלא מגיע מבית ספר למשחק אלא מתוך התמימות שהיא נשאה אז ,כילדה. אבל דווקא בשל כך הוא מצליח כ"כ. והיא שבה ושחקה בסרט ההמשך "עץ הדומים תפוס" כך שהתיאוריה שלך לגבי האונס , חורקת משהו. גם שם היא נתנה הופעה מצוינת.

    אם כבר, נמאס קצת לראות בכל מקום את פניה של גילה אלמגור. כמה אפשר

  2. נכון, את צודקת, היא הופיעה גם בעץ הדומים. אבל בכתבה הזו שהיתה בטלוויזיה, היא זו שאומרת שכל העסק הזה פגע בה, והיא זו שעושה רושם שכל העסק היה מעין אונס שנכפה עליה. לא אני ממציאה.

    ואולי כדאי שתראי שוב את הסרט, למרות האןתנטיות שלה, יש המון קטעים מגומגמים במשחקה. משהו שנראה לא אמין, מאולץ. ראיתי המון ילדים משחקים, ולדעתי מתחת לגיל 12 קשה להוציא מהם משחק ממש טוב ממילא.

  3. שולמית אפפל

    יעל יקרה, גם אני צפיתי בכתבה והייתי המומה ממה שעשו לילדה השחקנית
    ובעיקר מהבהמיות של הבמאי. לגילה אלמגור הייתי רושמת הערה קשה בתיק האישי. כיצד הייתי נוהגת בהורי הילדה לא כאן המקום לפרט.

  4. תודה על הפוסאט הזה, בנותי יפות ומוכשרות ובערך מגיל חצי שנה הן מקבלות פי אלף יותר הצעות ממני בכל תחום החל בדוגמות וכלה במשחק וכמובן שסירבתי כי רציתי שיהיו לי ילדות בבית.
    ילדות.

  5. פוסט מאד מאד חשוב. בצע כסף והנהירה לפרסום כנראה מצדיקים הכל.

  6. צודקת יעל, אני מכירה ילדים כאלו שזה הרס להם את החיים, גם בלי התעללות, להגיע לפרסום למעין שיא כשאתה כל כך צעיר גורר אחריו רק נפילה.

  7. גרא גינזבורג

    אלה פנים המכוערות של כל תעשיה, כל ביזנס. עבדות מודרנית היא אדירת ממדים. היום נדיר שאישה לא חייבת לעבוד, לפרנס ולהתפרנס. בנוסף לכל התפקידים חשובים יותר אפילו. אחרת אין מספיק פרנסה… איפה שיש ביזנס, שם יש ניצול בדרך זו או אחרת. ביזנס מוסרי? יש דבר כזה? עבדות היום היא פשוט יותר סמויה. לא השתנה הרבה, אפילו גדלו הממדים. מאבק, אין מה לעשות, חוקתי וציבורי, בכל הרמות. בארץ הקודש יודעים לעשות את העבדות הזאת במומחיות גדולה. מאבק מתמיד. אני אתך, יעל.

  8. אני חושבת שגם לבן אדם בוגר קשה להתמודד עם תעשיית הבידור. לי אישית מאוד קשה להתמודד עם תעשיית המוזיקה, אז ממש קשה לי להבין למה מכניסים ילדים לסיטואציה הזאת. אני חושבת שזו אשליה. במיוחד בארץ. הרי אין פה באמת "סלבס". גם האנשים הכי מפורסמים רעבים ללחם. ובחו"ל? רק תסתכלו על בריטני ספירס ותלמדו את הלקח. ילדים לא נועדו למטרות בידור.חבל להרוס חיים של ילד מבלי שהוא מספיק בוגר לקחת את כל העובדות ולנתח אותן לעומק. מי שמחליט להיכנס לתעשיית הבידור מרצון-שיהנה לו. רק אחר כך שלא יתלונן (דוגמא: נינט) למה החיים שלו קשים.
    קיצור-חיי הזוהר לא ממש זוהרים. חבל שזה מה שמוכרים לנו. אני כילדה הייתי מעדיפה שמישהו היה אומר לי את האמת לפני שנכנסתי לכל התעשייה המלוכלכת הזאת, שהקשר בינה לבין מוזיקה הוא מקרי בלבד.

  9. אני דווקא זוכר שקייפו משחקת אמין ומאוד נוגע ללב ובעיקר לא מוגזם, טבעי ונכון. זו הייתה תהרשמותי לפחות.
    וחוץ מזה אני מופיע בסרט הזה ל-3 שניות, צוחק במלוא פה לפאשלה של קייפו על בימת בית הספר. במקרה הייתי שם אני והבת שלי שהייתה אז באותו בית ספר, ובילינו יום שלם של צילומים עבור כמה שניות ספורות של תהילה.
    מצד שני, מה עושים אם צריך ילד לתפקיד ראשי? למשל כמו השאירו אותי בבית לבד, חייבים שם ילד לתפקיד הראשי, או הילד הסיני בסרט הישראלי נודלס שעושה משחק אדיר לדעתי. לא תמיד אפשר לקחת מבוגר במקום ילד, אם מדובר על גילים עד 15.
    מצד שלישי את גם צודקת, כלומר צריך למצוא שביל זהב.

  10. יעל את חושבת במושגים אמריקאים על ילדים שחקנים שמפרנסים את המשפחה, אבל בישראל לרוב הילדים מופיעים בחינם. הבת שלי שיחקה פעם בפרק של הזבלון "משפחת כהן" כי היא היתה חברה של הבן של דן בירון שביים וביקש אותה לשחק. נדמה לי שגם היא היתה אז בת תשע או עשר, ובתור שכר היא קיבלה במתנה את החולצה שהלבישו לה בסדרה, והיתה מאד מרוצה.

    לדעתי הכל תלוי באיך מתנהגים לילד ואם מתייחסים אליו בכבוד ולא מעיקים עליו. זה יכול להיות אפילו חויה נחמדה לילד, אם הבמאי מוכר לו ומתנהג אליו בחיבה. כמובן שלתת סטירה אמיתית לילד בלי הכנה לא נכלל אצלי ביחס של כבוד לילד, למרות שגם אני חושבת שקאיפו שיחקה נפלא.

    וחוץ מזה בסדרה פנינה רוזנבלום שיחקה בתור האמא של הבת שלי. זה בשביל להראות את ההבדל בין האמנות והחיים.

  11. לא מזמן היתה תוכנית בערוץ 10 שנקראה נקמת המחוננים. בתוכנית נתנו לילדים מחוננים להתחרות זה בזה כדי להכריז מי הילד הכי חכם במדינה או איזו שטות דומה.
    בעיני, התוכנית הייתה נוראית. ראיתי רק פרק אחד, והלב שלי נקרע. הילדים היו סוג של "פריק שואו", הרבה יותר גרוע מאיש הפיל שהוצג לראווה בגלל פגמיו הגופניים. הוא לפחות זכה לשמור על עולמו הפנימי, בעוד הילדים המסכנים של 2008 נאלצו לחשוף את נשמתם עבור הרייטינג.
    אני לא מבינה איך ההורים הסכימו להעביר את הילדים בטירונות טלוויזיונית רק בשביל לזכות בתואר מופרך כלשהו.
    בעיני אין בכך שום בידור, וצריך לחוקק חוק נגד תוכניות כאלו.

  12. הי יעל,

    ניצול עבודת ילדים מאז ומתמיד הייתה בעיה. הצלם lewis Hine בשנת 1911 עשה עבודה מקיפה בעניין. הוא הצטרף כצלם לוועדה הלאומית לעבודת הילד ותיעד בתצלומיו את ניצולם המזעזע של קטינים.

    בעניין קאייפו. קאייפו היא בתה של הצלמת פסי גירש והיא מופיע לא אחת בתמונותיה. כדאי לך להתבונן בעשייה הזו שלה ומעניין מה תחשבי עליה בהמשך להופעה שלה בסרט שציינת.

    http://www.geocities.com/pesi_girsch/aura-exhibition.htm

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות ל