יָם הַגָּלִיל
יָם הַגָּלִיל,
אֵיךְ אֲדַבֵּר אֵלֶיך ָ
'בֶּאֱמֶת' , 'מֵהַלֵּב' , כְּשֶׁהַלֵּב
הוּא אֵיבָר שָׁחוּק וְעָיֵף
וּבְנוֹסָף לַכֹּל הַכֹּל יוֹדְעִים
שֶׁאֵין לוֹ כָּל קֶשֶׁר לְרֶגֶשׁ .
אֵיךְ אֲשַׁלֵּם דְּמֵי כְּנִיסָתִי
בְּשִׁטְרֵי מִלָּה שֶׁיֵּשׁ לָהּ כִּסּוּי
שֶׁל מַמָּשׁ
בְּבַּנְק הַשִּׁיר,
בְּלִי לַהֲגוֹת אֶת הַסִּיסְמָה
שֶׁל שִׁמְךָ
הַמְּפֹרָשׁ מִדַּי?
אֵיךְ לֹא אֶתָּקֵל בְּרָחֵל
בְּכָל שְׁבִיל שֶׁכּוֹבְשׁוֹת רַגְלַי
בְּכָל עֵץ שֶׁנּוֹטְעוֹת יָדַי?
אֵיךְ לֹא אֶקַּח לָהּ מֵהַפֶּה
אֶת הַמִּלִּים
שֶׁלֹּא הָגְתָה אַךְ שֶׁנּוֹצְרוּ לָהּ בַּגָּרוֹן
שֶׁנִּצעקוּ לָה בָּרֵאוֹת
שֶׁהִתְנַפְּחוּ לָהּ בַּחֲלַל הַבֶּטֶן
וְרַק כְּשֶׁנָּפְחָה אֶת נִשְׁמָתָהּ
בִּעְבְּעוּ הַחוּצָה . . .
מֵהֶן שֶׁהִסְתַּתְּרוּ
בְּתוֹךְ סִירוֹת זְנוּחוֹת , קְשׁוּרוֹת לְאֵיקָלִיפְּטוּסִים גְּדוּעִים
בְּמוֹצָא הַיַּרְדֵּן לְיַד דְּגַנְיָה,
מֵהֶן שֶׁהִתְאַדּוּ לָאֲוִירָה
עִם לַחַץ-אֲוִיר גָּבוֹה
מֵהֶן שֶׁזִּקְּקוּ אֶת תַּמְצִיתָהּ
וְנִמְהֲלוּ בַּצֶבַע הַמְּקוֹמִי.
אֵיךְ אֶרְקֹד הוֹרָה
וְעִם מִי עַל הַמִּרְפֶּסֶת —
לֹא תּוֹפֶשֶׂת
שֶׁאִלּוּ רָחֵל חַיָּתָהּ
הָיְתָה אַחֶרֶת
לֹא תּוֹפֶשֶׂת
שֶׁגַּם הִיא לֹא הָיְתָה מַרְשָׁה לְעַצְמָה
לִצְעֹק
שֶׁלֹּא לְדַבֵּר עַל לִלְחֹש
אֶת הַמִּלָּה
כִּ נֶּ רֶ ת
סיפור אהבה נצחי
תודה, מירי, שאת קוראת ומגיבה.
רומנטי מאוד.
ואותי "ים הגליל" ישר לוקח לאכסניה הטבעונית שהיתה לשולמית ולאליהו בטבריה. זה היה שמה. סטרט אפ ראשון של צימרים בראשית שנות השמונים, הרבה לפני כולם. לא יודעת אם יצא לך לבקר בה.
בודאי שיצא לי לבקר שם. לפני שהם מצאו את המקום בשכונת אחווה, הם ניסו לשכור אצלינו משהו במושבה מגדל.