כִּנֶּרֶת מוּאֶרֶת
מִתְעוֹרֶרֶת אֶל כִּנֶּרֶת מוּאֶרֶת,
כֻּלָּהּ זַהֲרוּרִים
בְּלִי מְתֹם !
כַּמָּה שָׁנִים יָשְׁבָה בְּלוֹטוּס , אָמְרָה: 'אוֹם……………'
כַּמָּה עָמֹק
הִיא מוֹדֵטֶת
מֵאֵיזוֹ הִתְעַנְּגוּת הִיא רוֹטֶטֶת
אֵלּוּ מַכּוֹת הִיא סוֹפֶגֶת
שֶׁרוֹאִים כּוֹכָבִים
בַּיּוֹם ?!
כמו מין פזמון ניו אייג'י, סבינה 🙂 אבל שומעים את ההתפעמות הרצינית שלך.
טוב שאתה שם, וקורא.
אוהבת את השיר
תודה, מירי.
היי סבינה, אני מספרת לנכד שלי על הכנרת, רציתי שתדעי שאני אוהבת את שירך.
שולמית, ספרי לו שיש בה דגים ענקיים עם שפם ושמם שפמנון! ושיש בה באר-מרים…
אולי אעלה הלילה שיר כנרת לכבוד הילד בניו יורק!
הכנרת היא כמו נשמה יתרה בשיריך. אהבה כנה.
רות, על פי השיר שלך נשמה אפשר להעביר מאחד לשני… אפילו בלי השתלה מיוחדת.נשמה יתרה בודאי.
על פי התפישה האקולוגית, כדאי מאד לאדם להתנסות באיזה שיתוף נישמתי עם אלימנטים של הבריאה.
אני רואה אותה לפניי. תודה 🙂