נכתב בדיר במושבה מגדל  שם נהגתי לבלות שעות יפות עם הנכדים.  יש לזה מנגינה של חוה אלברשטיין בדיסק  'שביל החלב'.

עֲדוּלָה

      דָּוִד  מֶלֶךְ  יִשְׂרָאֵל

דָּוִד  מֶלֶךְ  יִשְׂרָאֵל

כְּשֶׁהָיָה רוֹעֶה,

 יָשַׁב עַל סֶלַע  וְחִלֵּל :

          דּוֹ… רֶה…  מִי… פָה … סוֹל…  רֶה …

וְהַגְּדָיִים וְהַשֵּׂיוֹת  ,עִזִּים וְגַם כְּבָשִׂים,

 פָּעוּ : מֵה מֵה … מֵה מֵה … מֵה מֵה ….

                                 אֵיזֶה נִגּוּן  מַקְסִים!

נִמְלָא עוֹלָם  בְּפְּעִיּוֹת

שֶׁל הַגְּדָיִים וְהַשֵּׂיוֹת,

     שֶׁל הַכְּבָשִׂים וְהָרְחֵלוֹת

                שֶׁבַּיָּמִים וּבַּלֵּילוֹת

                                  הָמוּ  הָמוּ  הָמוּ …

דָּוִד הֵנִיחַ  

            חֲלִילוֹ,

 בְּשִׁיר שָׁקֵט

            נָתַן קוֹלוֹ  . . .

      וְ כֻ לָּ ם       נ ִרְ דְּ מ וּ.