*
תַסְקִין
עִם זֶה
שֶׁאַתָּה מַזְקִין
אַךְ אַל תַּסְכִּים.
וְאַל תִּצְטַעֵר –
הַצְעֵר כָּל יוֹם וְיוֹם לְעַצְמוֹ ,
עֲשֵׂה אוֹתוֹ נוֹסֵק , קוֹסֵם ,שָׁר…
זֶה
עוֹד אֶפְשָׁר.
וְעִם יָמִים צְעִירִים וּבוֹעֲטִים
" כָּזֶה שׁוֹבָב!"
הֵם לֹא יִרְצוּ אוֹתְךָ
כָּל כָּךְ מַהֵר
הָאָבוֹת
שֶׁעִמָּהֶם אַתָּה אָמוּר
לִשְׁכַּב.
מקסים
מכּסים.
ועף נפלע.
אופטימית שובבה!
יפה מאוד ונכון מאוד.
לא רואה איך שגיאת הכתיב מיטיבה עם הטקסט
בוקר טוב, סבינה
יש לך פליטת קולמוס שראוי לתקן:
תסכין ולא תסקין (בהנחה שהשגיאה לא מכוונת)
יום טוב
בדיוק סבינה
מעולם לא היו ימי יפים יותר מאז שהבנתי שזמני קצוב.
אולי תסקין את זה?
שיר יפה ועניני, מלבד התסקין שהוא פליטת קולמוס מסקרנת.
זו היתה פשוט שגיאת כתיב! מצחיק!
זאת טעות נורא פרוידיאנית, סבינה
ושתשתובבי כאן עד מאה ועשרים
במה הטעות הטפשית הזאת פרויידיאנית, ענת?
בזה שחשבת על תזקין, תזקין, תזקין, ובסוף גם תסכין יצא לך תסקין
ובכלל לא הרגשתי שיש טעות דפוס – זה נראה לי כל כך הגיוני שנסקין עם זה שנזקין ומזדקנים יום יום ושעה שעה
נדמה לי שאני נהיית מדכאת אז אני כבר הולכת.
תודה, ענת, השקלתי!
מקבלת את זה כעיצה סבינה, תודה
תסכין = תזקין עם סכין סמוך לצוארך
כנראה שרציתי להימנע מהסכין.
:))