הַאָדַג'וֹ שֶׁל אַלְבִּינוֹנִי
פִּתְאוֹם קֶטַע הַמּוּסִיקָה
הַמְּסֻיָּם מְאֹד
שֶׁהָפַכְתְּ לְחֵלֶק מִן הָאִישִׁיּוּת,
' קָמֵעַ
בִּטּוּחַ נֶגֶד עֵמֶק הַבָּכָא
מֻרְעָף קָבַל עַם בָּרַמְקוֹל!
אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁזּוֹ שְׁטוּת
לִרְאוֹת בַּזֶּה אִיתוּת
מִלְּמַעְלָה
אֲבָל אַתְּ מְרִימָה אֶת הַלֵּב
שֶׁכְּבָר הֵחֵל לִפֹּל
וְאֶת הָרֹאשׁ
וְאֶת הָרֶגֶל
וּמַמְשִׁיכָה הָלְאָה בְּיֶתֶר נְחִישׁוּת
תארת יפה את המצב הקיומי בו אנחנו מחפשים סימנים להאחז בהם כדי לא לחוש לגמרי חסרי אונים עם שרירותיות החיים.
אהבתי את:
"אֲבָל אַתְּ מְרִימָה אֶת הַלֵּב
שֶׁכְּבָר הֵחֵל לִפֹּל"
הלב שלי לפעמים כמו זלמן, בלי מכנסיים…
והאדגיו של אלבינוני…מקסים
איזה יופי! כמה מרגש ומוכר המצב הזה…
והאדג'יו – אחד הקטעים המוסיקליים הבודדים שאני יודעת לזהות.
איזה יופי! כמה מרגש ומוכר המצב הזה…
והאדג'יו – אחד הקטעים המוסיקליים הבודדים שאני יודעת לזהות.
גם אני לא ממוחמית במוסיקה קלסית למרות שזה הדבר היחיד שאני מנגן אצלי… ככה, ברקע.
מרגש השיר, סבינה. חייבים ללכת הלאה
תודה, איריס. הסימנים הקטנים האלה של סינכרוניזציה… עם העולם
זה מקסים.
אני רק אורחת לרגע, שאוהבת מאד את כתיבתך.
ולהשלמת החויה, האם אפשר בבקשה קישור לאדג'יו?
תודה
להאזנה לאדג'יו של אלבינוני, הקליקו כאן
http://www.youtube.com/watch?v=mz4dpbk8YBs
תודה לך, גבריאלה
גם בעיני יש למוסיקה (יותר מאשר לכל סוג אחר של אמנות) יכולת כזאת, לרומם את הלב הנופל. בדיוק כמו שכתבת, "קמע/ביטוח נגד עמק הבכא".
דרישת שלום מנפשות תאומות תמיד נותנת כוח. נפשות תאומות יוצרות יצירות בעלות עוצמה ואנרגית חיים.
תענוג
לפעמים אני תוהה אם מוסיקה כמו אדג'ו עוזרת לדיכאון לצאת החוצה מן הגוף או משקיעה אותו עמוק אל תוך הבשר? אגב בזכות האדג'ו הזה אלבנוני זכה לתהילת עולם,
זו באמת שאלה: האם הוא מרגיע או מדכא?
כשאת במצב טוב זה רק מרגש.
קטע המוסיקה הזה קשור אצלי בשתי חוויות: פעם עשיתי שבוע התבודדות בצפת וכל הזמן הסתובבתי עם ווקמן והאדג'יו באזניות, אז הוא מתקשר לי עם הנופים של צפת ועם בדידות.
ופעם אחרת בקורס מסויים הוא היה המוסיקה המלווה תרגיל שבו את מקיפה את עצמך בפעמון הגנה.
יש לי המזל שלא שמעתי אותו בסרטים והוא נשאר משהו פרטי למרות שהוא כל כך פופולרי.
זה אחד הקטעים במוזיקה שגורם לי לצמרמורת ועצב, והרהורים, עד כי אני חושבת פעמיים אם לשים אותו במערכת.