סבינה מסג משוררת ומתרגמת
כְּתַב-תְּנוּעָה
אֵינֶנִּי עֲמֵלָה
כְּדֵי לְהַשְׁאִיר רִשּׁוּם
( לַמְרוֹת שֶׁזּוֹ אֵינֶנָּה
הָאֱמֶת לָאֲמִתָּה )
אֶלָּא כְּדֵי לִרְקֹד
אֶת כָּל כְּתַב-הַתְּנוּעָה
שֶׁנִּרְשַׁם לִי
לֹא לְהַשְׁאִיר רִקּוּד אֶחָד
שֶׁלֹּא
בֻּצַּע
לְבַד
אוֹ אִתְּךָ,
עִם
אוֹ בְּלִי מְחִיאוֹת כַּפַּיִם .
רַק הַיָּדַיִם לְמַעְלָה, עַל הַכְּתֵפַיִם, עַל הָרֹאשׁ…
רַק כַּפַּי אַרִימָה, רַק בּוֹאִי אִמָּא, וְ…
אַחַת וּ…
שְׁתַּיִם וְ…
שָׁלֹשׁ!
יופי של כתב תנועה, סבינה.
נועה אשכול הייתה גאה 🙂
תודה, תלמה.
נפלא כשמשוררת מכירה את יעודה. התנועה אינה רק גופנית אלא גם מילולית.
תודה, רות. אכן זה העיקר שהמלים יזוזו שתהיינה קפיצות אסוצייאיטיביות וכ"ו
גאוני!