לזיקנה יש פנים נוספות לאלה של האומללות . יש אנתולוגיה מפורסמת על הנושא שיצאה בארה"ב ושמה "כשאהיה זקנה אלבש סגול" כלומר ארשה לעצמי להשתולל, אצפצף! יש גם סבתות שובבות ומצחיקות, הנה אחת מהן:
עֵץ שֶׁל סֻכָּרִיּוֹת!
יֵשׁ לִי עֵץ שֶׁל סֻכָּרִיּוֹת!
מַה, זֶה לֹא יָכֹל לִהְיוֹת?
עֵץ כָּזֶה אֵין בַּמְּצִיאוּת?
יֵשׁ! וְיֵשׁ לָכֶם טָעוּת!
הוּא נִרְאֶה כְּמוֹ… עֲרָבָה בּוֹכִיָּה .
אֲבָל רַק הֶעָלִים, הַפְּרִי סֻכָּרִיָּה!
וְהוּא מוֹפִיעַ תָּמִיד, בְּלִי אִחוּר ,
כְּשֶׁסָּבְתָא רָחֵל מַגִּיעָה
לְבִקּוּר !
כן, נדיר למצוא זקנים שמחים, וזה אולי גם באשמת החברה שמנדה זיקנה. מצד שני, יש את המחלות ןהכאבים שמסירים רצון לחיות. מצד שלישי, תראי את פרס, שחי כמו בן ארבעים. אכן, פנים רבות לה לזיקנה. יש מקום לעוד טקסטים מעודדים על זיקנה. משום מה, רוב היוצרים פונים לכיוון המדכא והמורבידי.
ובשנה שעברה יעא ספר מקסים של נירה הראל על סבתא והנכד שלה. מלא קסם.
נכון,קראתי את הספר של נירה והתפעלתי.
זקן שיש לו שכל בראש יודע מהי זיקנה
ועל כן לא יצחק בצחוק של ליצנים
מאיזה גיל מתחילים להיות זקנים?
האם כאשר נולד הנכד הראשון?
אולי כאשר מתחילים להתלונן על כאבים, מאבדים את שמחת החיים ויושבים בבית ומחכים. למה? שיהיה יותר טוב או למוות?
אני מכירה צעירים זקנים. וזקנים מלאי שמחה.
אני אוהבת מאד את השיר שלך. יש זקנים שמחים.
באמת צריך להבדיל בין סבאות וזיקנה. לא כל סבתא היא זקנה. הסבתא הזאת שקשרה סוכריות על העץ… היא על הכיפק!
הגידו כן לז-כן לז-כנ-ה ולזקנה
גיל הוא לא משהו שצריכים להתנצל עליו
מקסים ומתוק !
סבינה, נראה לי שמי שהוציא את הספר הזה בארה"ב ("כשאהיה זקנה אלבש סגול"), ביקר קודם בישראל. יש כאן תופעה של סבתות שמתהלכות עם שיער סגול.
:))))
והשיר סוכריה.