סבינה
מִכְרֵה כִּנֶּרֶת —
סְתָם מִשְׂחֲקֵי מִלִּים
*
שַׁלְוָה גְּדוֹלָה
בִּמְקוֹמוֹת הָרַעַשׁ
*
אִם יוֹשְׁבִים
מַסְפִּיק זְמַן
עַל הַשָּׂפָה
הַיָּם מֻכְרָח
לְהַגִּישׁ כִּבּוּד —
מַשֶּׁהוּ טוֹב
לִכְתֹּב
לָאוֹרֵחַ
וְלוּ
לֹא קָרוּא!
*
עָבַר שַׁלְדָּג
וְלֹא עָבַר לִי . . .
*
הַחוֹף נָסוֹג
הַיָּם נָגוּס
וְהַשִּׁירָה
מַגִיסָה לִבָּה
וּמִתְגַּיֶּסֶת לְהָפִיק
בֶּצַע שִׁיר
מֵעֶצֶב הָרִישׁ
*
בִּשְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים
הַיָּמִים נִיקְנִים:
בְּחִישָׁה
בְּשִׂיחָה
בִּשְׂחִיָּה אֶל לִבָּם
*
בֹּקֶר
בֹּקֶר הַבְּקָרִים
שׁוּם קְרָב
רַק בְּרַק הַמַּיִם
וְ הָ ר וּ חַ הַ מְּ רַ חֶ פֶ ת
עַל פְּנֵיהֶם וְעַל פָּנַי בְּאוֹתָהּ נְשִׁימָה
*
לָקַח לִי יָמִים אֲחָדִים לִרְאוֹת
שֶׁמַּה שֶּׁיּוֹצֵר אֶת הַצִּבְעוֹנִיּוּת הָעַזָּה , הָעַלִּיזָה
שֶׁל
יַלְדֵי הַיַּמִּיָּה
הוּא הַכָּתֹם הַזַּרְחָנִי
שֶׁל
חֲגוֹרוֹת הַהַצָּלָה
*
יַלְדֵי הַיַּמִּיָּה מַגְבִּיהִים
מִפְרָשִׂים בְּצִבְעֵי גְּלִידָה
הַיּוֹם מַגְלִיד
מקסימים שירי הים שלך ,סבינה, עושים את הבוקר טוב
חנה, חשבתי שרק עדולה עושה טוב. אני שמחה שגם סבינה. אני מאד מעריכה את זה שאינך מתחשבנת על כך שכמעט ואינני קוראת פרוזה, אין לי נשימה מספיק ארוכה או שזה משהו אחר, אבל יום אחד אתגבר על כך אדפיס את הסיפורים, אשב על החוף ואקרא.
את בשבילי גם עדולה וגם סבינה ואת שיריך אני אוהבת בלי שום קשר לכלום. המשיכי לחמם לנו את הלב, את שיריך אדפיס ואשמור
יפה עד מאוד. בצע השיר , לעומת הים הגדול,והעזיבה של הדברים ,("שום קרב")
נראה כמו ימי חסד.
אכן ימי חסד. והם באים כשאני מרגישה מקורקעת ומושרשת במקום מסויים, שיש טעם לפתח איתו יחסים ולהעיד עליהם.
סבינה
אהבתי את שלושת האחרונים ובמיוחד הכי את האחרון "הַיּוֹם מַגְלִיד"
חושבת איך זה היה להתעורר כל בוקר על שפת ים כנרת או שפת ימה אחרת
ועל מה שכתבת לי אתמול, שצריך להחליף נוף
איריס, כשאני בוחרת את הקטנים האלה אני חושבת הרבה עליך, על האוסף שלך של שירים מיטיבים.
מרגש סבינה
גם את השראה שלי
ההשראה המלטפת
את להטוטנית מילים !קסם. השלדג הזכיר לי משהו שכתבתי פעם:
דבור מתנדנד
על גבעול פרח סגול
לא אלי הוא בא
ומאוד אוהבת את הדו שיח שלך עם המקום.
לוסי, יפה ההייקו שלך על הדבור.
הגישה שלי לשירה היא זו הרואה את המשורר כלהטוטן מלים ולא כנביא שיש לו משהו להגיד. יש ,כמובן, גישות אחרות.
סבינה, תודה. מקובלת עלי הגישה שלך בהחלט ! ואפשר להפעיל אותה על האמנות הפלסטית גם, כשלצורך זה משתמשים לא במילים אלא צבע, קומפוזיציה, טקסטורה וכו".
בודאי שגם צייר קודם כל אוהב צבעים וקוים וקומפוזיציות ומתחים בין כתמים וכ"ו
אני אוהבת שיש לכל זה ערך מוסף של תכן אבל לא זה העיקר.
האחרון! – היום מגליד – פנינה!
תודה, שירה. כן, גם בנוף קסום יש תיסכולים וחשבונות חיים ושקילה מתמדת מה אני שווה …. לוקח זמן ליום להרגע.
משתעשעת על החוף, מה?
אבל השלדג הוא רציני לגמרי:
עָבַר שַׁלְדָּג
וְלֹא עָבַר לִי . . .
תודה, אמיר. ממש לא נעים לי להשתעשע כשאתה עובד כל כך קשה, אבל עזרתי לא?! ומוכנה לעשות עוד.
סבינה
במיוחד אהבתי את האחרונים. הרוח על פניהם ועל פני באותה נשימה.
והכי את הצבעוניות העזה של חגורות ההצלה.
תודה, מירה. אני עכשו בחלון אל הים עורכת אות השירים החדשים, וכמה עוזר לי לדעת מה עורר תגובה ומה ופחות. תודה.
הי סבינה, יש גם רשימות מילים סתם, כמו למשל סדר יומי:
לברך את הבוקר
לבקר את ברכה
לחטוב עץ
לעוץ לכותב
לאהוב את הקרוב
לקרב את האהוב.
חמודה, יש רשימות של דברים אבל השאלה אם קורה שם משהו שהופך אותן לשיר.
יש באמת "שירי רשימה" כשהמשורר מונה דברים ובסוף מצליח להביא פואנטה שתקשר את הכל.
מורגש היות השפה חלק ממך, את משחקת בה כרצונך ועושה בה נפלאות
תודה חני! אני משחקת בה מגיל 9, בשפה. כשהייתי בת 16 סידר לי העתון מעריב לנוער פגישה עם שלונסקי. הוא אמר לי : בשביל לכתוב שירה צריך לב מבין ויד בונה. לב מבין יש לך, את היד את צריכה עדיין לאמן. אז אימנתי ואימנתי בסטאז" של 20 שנה שכפיתי על עצמי.
אהבתי את השלושה הראשונים. בכלל שירי הכנרת עושים מצב רוח טוב.
תודה, שירי. יש לי המון שירי כנרת מכל השנים שאני חיה לחופיה. אבל אלה חדשים .