על נושא החינוך שיעל עוררה, הייתי רוצה להעיר בקצרה. יש ויש הנותנים את דעתם על התאמת החנוך למהות האדם. ישנם בתי ספר פרטיים או שיטות חינוך ביתי המנסות לא להפוך את הילד לבורג במכונה הטכנולוגית. כזה הוא למשל ההוגה והמורה דן לסרי. בתי עברה לכליל על מנת שילדיה ילמדו בבית ספר ביתי על פי שיטתו.
חוץ מזה, האקולוגיה הצמיחה מתוכה ענף הנקרא אקו-פסיכולגיה. זו טוענת כי מישגים בגידול וחינוך הילדים הביאו ליצירת תפישת אדם ועולם המאפשרת ניצול חסר אחריות של האדמה ורמות דכאון גבוהות בחברת האדם.
האקו-פסיכולוגיה מבקשת לשנות את שיטות החינוך, לחזק את הקשר של הילד אל סביבתו הטבעית-פראית, ובעיקר לטפח היזדמניות לחוויות של פליאה.
מצאתי במאגרי את השיר/תרגום הזה של עדולה עם סיטואציית למידה מוזרה אך סוגסטיבית
כִּנּוֹר בִּשְׁלוֹשָׁה שְׁקָלִים
עַל פִּי רוֹבֶּרְט גְרֵיבְס
קָנִיתִי כִּנּוֹר בִּשְׁלוֹשָׁה שְׁקָלִים
וְנִסִּיתִי לְנַגֵּן בּוֹ… שָׁעָה, לְפָחוֹת!
אַךְ גִּלִּיתִי שֶׁכָּל הַמֵּיתָרִים מְקֻלְקָלִים!
וְהִשְׁלַכְתִּי אוֹתוֹ
לְכָל הָרוּחוֹת!!!
עָבַר אִישׁ מוּזָר, רָאָה אֶת כִּנּוֹרִי
שֶׁהֻשְׁלַךְ בַּקּוֹצִים… וְשָׁאַל: "מֻתָּר?"
אָמַרְתִּי לוֹ: "תִּהְיֶה לִי בָּרִיא ",
וְהוּא מִשֵּׁשׁ מֵיתַר מֵיתָר…
וְהוּא נִגֵּן נִגּוּן נִפְלָא,
עִם קֶשֶׁת שֶׁרִחֲפָה כְּמוֹ כְּלוּם…
"קַח שְׁלוֹשִׁים שְׁקָלִים, וְגָלֶה לִי סוֹדְךָ" —
אֲבָל פִּיו נִשְׁאָר
חָתוּם.
משל נפלא, שאפשר להחיל גם על מיתרים אנושיים…
אכן! וזה סוגר מעגל עם יעל הטוענת שגישה מסויימת ותיוג הופכים ילדים ללוזרים.
סבינה, משל יפה, מזכיר לי קואן על נגן של כלי מיתר שכל פעם נקרע לו עוד מיתר וכל פעם השיר היה עוד יותר יפה והשיר הכי יפה נוגן היה בלי אף מיתר. רבים ניסו לחקותו אבל רק הוא ידע את סוד הנגינה ללא מיתר.
ומי שיפתור את חידת קולה של היד האחת ימצא גם את המנגינה ללא המיתרים
משה, תודה על הספור! זה נפלא איך שיר מושך ספור , וספור שיר…
באקו-פסיכולוגיה הספור , העממי, האקט הסיפורי, ההתקבצות… מקבלים מקום מרכזי.
איזה שיר יפה ומתוק וקסום וחכם. פשוט נהדר.
סבינה, נפלא! יש לי סיפור מדהים מתוך המיתולוגיה ההודית על נגינה של אמת. אולי אביא בהמשך. תודה תודה על היפי שהבאת לנו
יפה מאוד השיר סבינה.
לגבי הגישות החדשות לגידול ילדים, חלקן נהדרות, חלקן לא נראות לי.
אבל מה שמפריע לי בכולן זה גורלו של הילד, כלומר מה יקרה כשהוא יגדל ויהפך לבוגר חסר כישורים להתמודד עם העולם האקטואלי, איך ישרוד.
אולי זה מעשה עוול לגדל אותו תלוש מהעולם ההישגי, שאני כל כך לא אוהבת, אבל לא יכולה להתעלם מהתוקף שיש לו בחיינו.
יודית, זה בהחלט עניין . מה לעשות? אבל כשמדובר בילדים שאוטוטו מתייגים אותם כבעלי הפרעה זו או אחרת, עדיף לחסוך להם את זה. שיגדלו בלי טראומות. אולי כך יהיו מחושלים באמת, מבפנים, להתייצב מול העולם.
מסכימה עם הפרפסקטיבה הזאת.
הייתי חוסכת זאת גם מילדי.
שיר מתוק. מסכימה עם הגישה שלך.
לאחרונה אני יותר ויותר שומעת על הגישה האנתרופוסופית שמלמדת ילדים להיות מחוברים יותר לרוח ולטבע וזה קוסם לי.
כמה יפה השיר וכמה נכון!!! לא רק בחינוך ילדים גם בהתנהלות בעולם, תודה
סבינה
את חכמה, מה אומר?
שוב
את אותו הדבר
שלך טובה
תודה על כל התגובות, זה מעודד אותי לחפש עוד כאלה: פשוטים ומהדהדים.
סבינה
השיר מקסים
כתבתי לך בבקר תגובה ולא שמתי לב שנשארה שארית (לכל דוברי הרומנית) מפוסט אחר שלי, בו פצחתי בדיאלוגים רומניים עם המגיבים. אז שוב, קראי את תגובתי כמכוונת אליך בלבד!