נולדתי בסופיה. עליתי ליפו עם העליה הבולגרית.
התחלת לכתוב בגיל 9 במערה מול הים התיכון, אליה נמלטתי מריב בבית. חוויית ההדדיות וההרגעה שהשפיע עלי הים הסוער וחוויית כתיבת השיר הראשון
—יגרמו לי לחפש כל חיי מקומות בהם יש סיכוי להגיע ליחסי אני/ אתה עם הסביבה הגאו-פיזית. כתוצאה מחיפוש של שנים רבות מצאתי לאחרונה את 'ארמון רב תפארת' שלי – בית צנוע על שפת הכנרת.
ספרי שירה למבוגרים:
מושב
1984 הוצאת הקבוץ המאוחד וקרן ת"א
הבית במגדל
1987 הקבוץ המאוחד
והים הזה ים כנרת
1994 הקבוץ המאוחד
ימי מנזר
1992 שוקן 1991
כליל
אבן חושן 2003
מן הספרים לילדים החתומים בשם העט
עדולה
שני הטריים ביותר הם:
צעצועים הוצאת עם עובד
שאלות לא קלות הוצאת א"ח
אני אוהבת את הכתיבה המינימליסטית הכ"כ מתקשרת ועדיין יש בה עומקים. שוב, כל הזמן כשאני קוראת את הסגנון הזה יושב לי מאחורי האוזניים קול קטן שלוחש "רוני סומק"…
יפה. ראייה רוחנית.
אהבתי גם את החזות של השיר.
כן, לפעמים ביטויים כמו "עמוד אויר"
"כיפת שמים" ממחישים לי איזו תמונה שהופכת אחר כך למלים.
נפלאה ראיית העולם של המשוררת. סמביוזה מבורכת
יפה צורה מתקשרת לתוכן ומבטאת את הרעיון הרוחני העומד מאחורי החופה- הכל מתמזג בהרמוניה כל העולמות
יפה כל הבחינות. המבנה הטיפוגרפי והמשמעות שמאחורי החופה.
תודה, אסתי. פעם היה זרם כזה: שירה קונקרטית והכוונה היתה שאם כותבים שיר גשם, אז מפזרים את המלים על הדף כמו טיפות.
תודה, חנה.
למה הכוונה בסימביוזה, במקרה הזה?
למה הכוונה סמביוזה? (במקרה הזה)
סמביוזה בין המתחתן לחתונה, בין האויר לשמיים, בין העמודים לחופה, בין המילים לצורה (קונקרטי) וכמובן
בין החתן לכלה (הקוסמיים כמובן…)
סמביוזה בין המתחתן לחתונה, בין האויר לשמיים, בין העמודים לחופה, בין המילים לצורה (קונקרטי) וכמובן
בין החתן לכלה (הקוסמיים כמובן…)
האמת, לא חופה ממשית אלא מטפורית קראתי כאן: נישואי הכל עם הכל, חופת הטבע על הארוס המאחד את ההוויה. יפה.
אמת ויציב, כמו עמודי החופה הזאת.
אני רואה, אני רואה..
מקסים סבינה. אני מאוד אוהבת שירה טיפוגרפית, נזכרתי במגדל אייפל של אפולינר.
נכון, א ני חושבת שגם שיר הגשם הוא שלו.
במילה: נפלא.
תודה, יעל. אבל מה זה חם היום!!!
סבינה, שיר מקסים!
סבינה, שיר מקסים!
יעל, איזה כייף לשמוע ממך!
כל כך פשוט כל כך מורכב.
אני אוהבת את הכתיבה המינימליסטית הכ"כ מתקשרת ועדיין יש בה עומקים. שוב, כל הזמן כשאני קוראת את הסגנון הזה יושב לי מאחורי האוזניים קול קטן שלוחש "רוני סומק"…
איריס, על דמיון לרוני סומק מעולם לא חשבתי. אני כותבת כך עוד לפניו.