בננות - בלוגים / / קיפודנים
סבינה מסג
  • סבינה מסג

            נולדתי בסופיה. עליתי ליפו עם העליה הבולגרית. התחלת לכתוב בגיל 9 במערה מול הים התיכון, אליה נמלטתי מריב בבית. חוויית ההדדיות וההרגעה שהשפיע עלי הים הסוער וחוויית כתיבת השיר הראשון —יגרמו לי לחפש כל חיי מקומות בהם יש סיכוי להגיע ליחסי אני/ אתה עם הסביבה הגאו-פיזית. כתוצאה מחיפוש של שנים רבות מצאתי לאחרונה את 'ארמון רב תפארת' שלי – בית צנוע על שפת הכנרת.   ספרי שירה למבוגרים:   מושב 1984 הוצאת הקבוץ המאוחד וקרן ת"א הבית במגדל 1987 הקבוץ המאוחד והים הזה ים כנרת 1994 הקבוץ המאוחד ימי מנזר 1992 שוקן 1991 כליל אבן חושן 2003   מן הספרים לילדים החתומים בשם העט עדולה שני הטריים ביותר הם: צעצועים הוצאת עם עובד   שאלות לא קלות הוצאת א"ח                

קיפודנים

 

כל מה שהיה ירוק—הצהיב.  אבל השנה יש המוני קוצי קיפודן בתוך זהב הקש

 

 

 

 

קִפּוֹדָנִים

 

 

 

 

בַּכֹּל  פָּשְׂתָה   יְּבֹשֶׁת

 

וְרַק   קִ פּ וֹ דָ נִ י ם

 

עוֹד   מְנַקְּדִים

                 אֶת   הַהֱיוֹת

 

 

בְּטִפּוֹת  דְּיוֹ

 אוֹ   מַיִם

 

מָסְּגילִּים   כְּמוֹ

            הַסְּגֻלָּה לְגַלּוֹת

 

 אֶת הָרַב 

 אֲשֶׁר נוֹתָר   כִּכלוֹת   הָאֹשֶׁר.

 

 

*

 

תַּמּוּ יְמוֹת הָאֲדֻמִּים

            הַמְּדַמְּמִים

 הַצְּהֻבִּים

הַמְּהַבְהבִים

 

מֵתוּ פִּרְחֵי

 הָאָחוּ

 

 נֶאֱסַף הָאָבִיב

הָאָקוּטִי

       מִכָּל הַבָּתוֹת

 

הוּשַׁב עַל  כַּנּוֹ

הַיֹּפִי  

        הַכְרוֹנִי

 

 מְשַׁכֵּךְ הַכְּאֵבִים

 הַבֵּיתִי .

 

 

 

 

 

 

13 תגובות

  1. אלה שני שירים בעצם, לא?
    הראשון עם הקיפודנים יפה וחוגג את… השפע (מעשה נועז בשירה המודרנית הרגילה לחגוג את החסר!)

  2. דפנה שחורי

    שירים יפהפיים, מהבהבים, מדממים,
    כלשונך וכלשונו הצבעונית של הטבע

  3. דליה אלקלעי

    יופי של שיר,
    מחר נראה שוב קיפודונים, שדות זהב
    והמון פלגי מיים קפואים…

  4. רונית בר-לביא

    יא,
    איזה יופי כרוני !

    אהבתי מאד את
    "הָרַב
    אֲשֶׁר נוֹתָר כִּכלוֹת הָאֹשֶׁר
    "

    הזדהיתי עם היופי הכרוני ומשכך הכאבים הביתי.

    גם אני כל כך אוהבת טבע,
    והשילוב בינו לבין שירה זה בכלל עונג.

  5. סבינה, אהבתי את שניהם, שהם אחד, מאותו מקום שגם אני בוכה עליו בכל פעם מחדש: האדום, הצהוב, הורוד, כל כך קצר כאן, בארץ הזו, והיובש הזהוב נמשך ונמשך, ללא רחמים
    אז את בגינוסר?

  6. היי סבינה
    ואני רואה את השיר הזה מצויר, עובר בסלואו מושן על המסך והקרין קורא אותה , וחוזר עליו 3, 4 פעמים, והמילים כמו צבעים מדברים עם הנפש.
    להתראות טובה

  7. מיוחד , שזור בכאב ויופי .

    עכשיו משהו אחר,( מעבר חד מידי) סבינה אם את רוצה שנזכיר גם את שם בת משפחתך בקריאת התהילים אימרי לי וארשום את זה לפני.שמה המלא ושם אימה המלא. אם יש יותר משם אחד דווחי לי.

    • סבינה מסג

      אביטל, איזה יופי! לא התכוונתי לבקש, אבל זה אף פעם לא מיותר. מדובר בנכדתי האהובה
      מאיה אלוני (בת 6)
      בת בתי יעל מסג (כאמור, האב עזב ויעל חזרה לשם שלנו).

      נולדה על פגיעה מוחית ואפילפסיה. עכשו מאוזנת בתרופות ובהרבה השקעה. ילדה שכולה לב. כל רואיה מתאהבים בה, אבל כל מחלה שכרוכה בחם עלולה לגרם לפירכוסים.

  8. אוהבת את שני השירים האלה.
    יש בהם כל כך הרבה חיים.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לסבינה מסג