לאה גולדברג
גַּבֵּנוּ לַבְּרוֹשִׁים
גַּבֵּנוּ לַבְּרוֹשִׁים
אֲנַחְנוּ מַסְתִּירִים אֶת הֶהָרִים מֵאֲחוֹרֵי בָּתֵּינוּ.
אֲנַחְנוּ מִתְבַּיְּשִׁים לִרְאוֹת אֶת הַכּוֹכָב
חָשִׁים אֶל הָרְחוֹבוֹת הָרוֹחֲשִׁים
בַּל יִסְתַּבֵּךְ לִבֵּנוּ בַּמֶּרְחָב
וְכָךְ חַיִּים, עִם חַלּוֹנוֹת סְגוּרִים,
וּבָרְחוֹבוֹת הַחֲגוּרִים חוּטִים
שֶׁל טֶלֶפוֹן וְטֶלֶגְרָף
הַרְחֵק מִכָּל אֲשֶׁר אָהַבְנוּ לְתֻמֵּנוּ,
בְּתוֹךְ הַזְּמַן
מֵעֵבֶר לְעַצְמֵנוּ.
תודה על השיר היפהפה הזה.
כן, תודה רבה על השיר הזה. מעניין מה היתה כותבת לאה גולדברג על צרצורי טלפונים ניידים ושאר מיני התחבאויות חברתיות מאחרורי חומות של פייסבוקים.
סבינה, תודה נוספת. 🙂 יש לי השראה מעודכנת טכנולוגית לשירה של לאה גולדברג
גלית
תודה סבינה. שיר יפה שלא הכרתי.
נחמה קטנה-השיר הנפלא הזה על מה שהתחיל כבר אז, והגיע היום למימדים מפלצתיים כמעט של הפניית גב לברושים.
אני עסוקה עכשו בכתיבת מאמר על כך להארץ.
יש לי חלום לאסוף את כל השירים היפים באמת , לא חשוב של מי, לאסופה אחת.
חבל, חבל
חבל חבל חבל חבל
איזה מין מזל…..
אני זרקתי ערמות של שירים טובים מאוד
לא מזמן אני חושבת שזה בגלל שלא נולדתי משוררת ..
ידוע לי איפה שהוא בתת מודע שאת נאד המים אסור ליזרוק
במיוחד שנורא צמאים
בכל אופן אני גאה בארץ ישראל זאת אומרת בך סבינה
את מתמסרת ונותנת השראה רבה
שוב תודהההההההההה
לא נס לחה – מקסימה כתמיד.
תודה, אמיר. כך גם ערכן של תגובותיך.