נולדתי בסופיה. עליתי ליפו עם העליה הבולגרית.
התחלת לכתוב בגיל 9 במערה מול הים התיכון, אליה נמלטתי מריב בבית. חוויית ההדדיות וההרגעה שהשפיע עלי הים הסוער וחוויית כתיבת השיר הראשון
—יגרמו לי לחפש כל חיי מקומות בהם יש סיכוי להגיע ליחסי אני/ אתה עם הסביבה הגאו-פיזית. כתוצאה מחיפוש של שנים רבות מצאתי לאחרונה את 'ארמון רב תפארת' שלי – בית צנוע על שפת הכנרת.
ספרי שירה למבוגרים:
מושב
1984 הוצאת הקבוץ המאוחד וקרן ת"א
הבית במגדל
1987 הקבוץ המאוחד
והים הזה ים כנרת
1994 הקבוץ המאוחד
ימי מנזר
1992 שוקן 1991
כליל
אבן חושן 2003
מן הספרים לילדים החתומים בשם העט
עדולה
שני הטריים ביותר הם:
צעצועים הוצאת עם עובד
שאלות לא קלות הוצאת א"ח
מה אני אגיד לך סבינה, אני מתאהבת!
ארמון רב תפארת מקצב חיים לפי השמש
(בין כנרת לכליל) והבנות שלנו שכל כך אוהבות את ניו יורק ועוד דבר שמקומו במייל פרטי. נדמה לי שזה חיבוק 🙂
כמעט הייקו.
כבר חסר לי שיר שלך.
תודה סבינה. וגם גיליתי אותך לבת שלי.
תודה, שולמית. גם אני אצל בתי בכליל. בתי תמר שמתה על ניו יורק. אתמול לא הכנסתי שיר כי לא היה חשמל למחשב בגלל העננים– חיים פה על השמש!
מה אני אגיד לך סבינה, אני מתאהבת!
ארמון רב תפארת מקצב חיים לפי השמש
(בין כנרת לכליל) והבנות שלנו שכל כך אוהבות את ניו יורק ועוד דבר שמקומו במייל פרטי. נדמה לי שזה חיבוק 🙂
שולמית, הלילה ישנתי באהל עם הנכד בקייטנה של אמנות לחימה, נכד כבר יש לך?
:)))
השמש והירח מיטיבי לכת מישו.
חבל שהכנרת לא מיטיבת זְרוֹם.
שמרי לנו עליה, סבינה.
שחר, מה הסימן הזה ))) ?
יפה וחכם
שיר שהולך על המים. נס קטן.
אסתי, בין אינספור הנסיונות להגדיר מהו שיר — זה לא רע: "משהו שהולך על המים!" תודה.
ד"ש הפעם מסלעי הגליל
פה אני עושה את הפסח.
מירי, תודה!
אומרים סתם עוד "תודה"
אבל מצפים לזה בכליון נפש.