סבינה מסג
נולדתי בסופיה. עליתי ליפו עם העליה הבולגרית.
התחלת לכתוב בגיל 9 במערה מול הים התיכון, אליה נמלטתי מריב בבית. חוויית ההדדיות וההרגעה שהשפיע עלי הים הסוער וחוויית כתיבת השיר הראשון
—יגרמו לי לחפש כל חיי מקומות בהם יש סיכוי להגיע ליחסי אני/ אתה עם הסביבה הגאו-פיזית. כתוצאה מחיפוש של שנים רבות מצאתי לאחרונה את 'ארמון רב תפארת' שלי – בית צנוע על שפת הכנרת.
ספרי שירה למבוגרים:
מושב
1984 הוצאת הקבוץ המאוחד וקרן ת"א
הבית במגדל
1987 הקבוץ המאוחד
והים הזה ים כנרת
1994 הקבוץ המאוחד
ימי מנזר
1992 שוקן 1991
כליל
אבן חושן 2003
מן הספרים לילדים החתומים בשם העט
עדולה
שני הטריים ביותר הם:
צעצועים הוצאת עם עובד
שאלות לא קלות הוצאת א"ח
אבל יש חיים (שם)
והוא יחיד יחיד יחיד
ואין כמוהו
מכירה אותו?
נהדר השיר וגם התגובה של איריס!!!
נשמע מאוד הגיוני חיים, כאוסף של "חי" בהווה, הרבה רגעים כאלה זה חיים שלמים.
את מתכוונת ל:
"חיים, חיים, יופי של ארנב"?
יש שיר ילדים כזה
שמאיה הקטנה שרה.
"או חברותא או מיתותא"
נכון!, גם את חיים אני לא מכירה..:)
תובנה מעניינת בהחלט!
מפני שכנראה כל אחד מאיתנו הוא רבים ולכן אנחנו צריכים חיים.
יופי של שיר.
תודה, עדנה.
שם סבי מצד אמי נבע מהשם חיים והיה לחיימוביץ' ואהובי הראשון שמו היה חיים והוא מת והטקסט הראשון שכתבתי אחרי שתיקה של 15 שנה היה ממואר לאיש הזה .
אי אפשר להזיז אבן, הכל מעלה זכרונות. תודה סבינה.
איזו תגובה מרגשת! שהקטנצ'יק הזה יעורר כל כך הרבה, לא ציפיתי. תודה לך, שולמית.