הייתי בשדה בוקר , שמעתי הרבה שירה, קראתי שירים אקולוגיים, ושירים לרחל המשוררת. נשארתי עוד לילה כדי לראות בבקר יעלים… וראיתי! ומן הקסם ישר להלווייה של נדב לויתן, בעלה של חוה אלברשטיין. אדם נפלא שהקרין חכמה על סביבותיו. ליד הקבר שרה חוה עם חברות, את השיר "שן בני שן…" ואני מצרפת כאן שיר שינה של "הנורבגי שלי"
רוֹלְף יאקוֹבְּסֵן
בִּשְׁנָתֵנוּ
כֻּלָּנוּ יְלָדִים בִּשְׁנָתֵנוּ.
רַק אָז אֵין בָּנוּ עוֹד מִלְחָמָה.
זְרוֹעוֹתֵינוּ מִתְיַשְּׁרוֹת וּנְשִׁימוֹתֵינוּ
חוֹזְרוֹת לַקֶּצֶב הָרוֹגֵעַ שֶׁלֹּא כָּל-כָּךְ שַׁיָּךְ לָאֲדָמָה.
אָז הַשְּׂפָתַיִם תּוֹפְחוֹת כְּשִׂפְתֵי יֶלֶד
וְכַף-הַיָּד נִפְתַּחַת לְמֶחֱצָה,
מְשָׁרְתִים וַאֲדוֹנִים , חַיָּלִים וְרָאשֵׁי הַמְּדִינָה ,
וּמִסְּבִיבֵנוּ מִשְׁמְרוֹת הַכּוֹכָבִים
וְאֵד כְּמוֹ כִּלָּה נִפְרַשׂ מֵעַל,
לְפֶּסֶק -זְמַן קָצָר בּוֹ אִישׁ אֵינוֹ קָם עוֹד עַל רֵעֵהוּ.
לוּ רַק יָכֹלְנוּ לְדַבֵּר אָז זֶה אֶל זֶה
כְּשֶׁלִּבֵּנוּ פֶּרַח שֶׁזֶּה עַתָּה פָּתַח אֶת כּוֹתַרְתּוֹ.
מִלִּים זְהֻבּוֹת כִּדְבוֹרִים
הָיוּ אָז חוֹפְזוֹת מִתּוֹכוֹ…
אֱלֹהִים , לַמְדֵנִי אֶת שְׂפַת הַשֵּׁנָה.
הי סבינה.
היית בכור מחצבתי.
נכון שמדרשת שדה בוקר מדהימה ?
מאד אוהבת את שיר השינה הזה.
כמה נכון, וכמה מתוקים כולם בשנתם, טבעיים, ילדיים, בלתי מזיקים 🙂
רונית, את מהנגב?! זהו אזור שאינני מכירה. את כל אהבת הטבע שלי השקעתי בצפון הירוק של הארץ. לא שלא ערכתי כמה טיולים בנחלי הנגב, אבל כדי שתהיה לי חווייה אני צריכה לחזור על כך שוב ושוב… ללמוד את השפה של החשוף הזה.
ברוכה השבה! את יכולה לספר עוד משהו על הנורווגי הזה, ואיך הגעת אליו.
יכול להיות שסיפרת.. כבר? אם כן, אז אשמח להפניות.
יהי זכרו ברוך. הייתי בשוק לגבי מותו. רק לפני חודשיים התכתבנו ארוכות בנוגע לבלוג שחשב לפתוח אצלנו.
כמה חבל שלא הספיק. אני מתרפקת על כמה מכתבים שקיבלתי ממנו. איש חכם ונדיב ויודע לגעת במלים.
היי סבינה
שיר מאחורי השיר… שפת החלומות… ניראה לי שמי שקצת מפענח אתשפת השינה הוא אמן.
להתראות טובה
יש לי שיר המתאר משהו אחר לחלוטין
לא כל שינה מביאה מרגוע.
אבל השיר יפה.
סבינה תודה על השיתוף ועל השיר הנפלא והחכם
שיר יפה, סבינה. תהליך התרגום הרב-לשוני, מעניין.