יניב ברנר

פָּגַשְׁתִּי חֲבֵרָה עִם עֶגְלַת תִּינוֹקוֹת, לִפְנֵי שְׁנָתַיִם נִשְׂאָה לִבְחִיר לִבָּהּ לִפְנֵי אַרְבַּע שָׁנִים יָשַׁבְנוּ עַל סַפְסָל בְּסִמְטָה צָרָה מִתַּחַת לְפָנָס לַיְלָה בְּקֹשִׁי אוֹחֲזִים יָדַיִם קָרוֹת גְּרוּמוֹת מַבִּיטִים זֶה בָּזוֹ בְּתִמָּהוֹן, לִפְנֵי שֶׁבַע שָׁנִים פָּגַשְׁתִּי אוֹתָהּ עַל יָד הַמִּקְרֶה בְּדַרְכִּי לְאָן-שֶׁהוּא בְּדַרְכָּהּ לְאָן-שֶׁהוּא דְּרָכֵינוּ נִפְגְּשׁוּ הִצַּעְתִּי לָהּ לְהִצְטָרֵף אֵלַי הִיא הִתְחַמְקָה: "אֲנִי מְמַהֶרֶת". שָׁבוּעַ לְאַחַר מִכֵּן פָּגַשְׁתִּי אוֹתָהּ לְאַחַר שְׁבוּעַיִם בְּבֵיתִי ...

אֶתְמוֹל הָיִיתִי בִּבְרֵכַת הַשְׂחִיָה.   חָשַׁבְתִּי: אֵיפֹה הַמֵתִים כַּאן?

שָׁכַחְתְּ אֶצְלִי פוֹרטוּנָה סֶקָה אֶסט אֶת הַלֶּקְסִיקוֹן הַלּוֹעֲזִי-עִבְרִי וֶרבָּה ווֹלַנט סקרִיפּטֶה מַנֶנט הֶחָדָשׁ שֶׁלָּךְ אֲהוּבָתִי אֲנִי קוֹרֵא בּוֹ נִינגוּנוֹ נָסֶה מָאֶסטרוֹ הַלַּיְלָה וְהַלַּיְלָה חַם וְשָקוּעַ נָטוּרָם קוִידֶם מוּטָרֶה דִיפִיצִילֶה אֶסט וְעֵינַי עֲיֵפוֹת פרַיהַיט אִיסט נוּר אִין דֶם רַיך דֶר טרוֹימֶה וַאֲנִי מִשְׁתּוֹקֵק גלִיק אוּנד גלַס, וִי בַּלד בּרִיכט דַס לִזְמַן אַחֵר פָסִילִיס דֶסֶנסוּס אָבֶרנוֹ הוֹ צִפּוֹר פּוֹרַחַת כּול שַי מִין ...

    וַעַד הַבַּיִת הִשְׁלִיך מַכְשִׁיר טֶלֶוִיזְיָה מֵהַגַּג.   הָפָּטֶפוֹן נִגֵּן – וַלְס וִינַאִי קָטָן.   "מְנֻוָל, יִקָח אוֹתְךָ הַאֹפֶל" – אָמַר הַשָּׁכֵן מִקּוֹמָה ג' בְּקוֹל רָצוּץ.   אִשְׁתּוֹ רָעֲדָה מִפַּחַד: "עָמַדְתִּי בַּמִּטְבָּח. שָׁמַעְתִּי פִּיצּוּץ!"   השָּׁכֵן מִקּוֹמָה ב' גָמַר: "מְשֻׁגָּע, מְשֻׁגָּע"   הָפָּטֶפוֹן הִמְשִׁיךְ לְנַגֵּן – אַף אֶחָד לֹא מֵת.      

*   הַבֶּהָלָה לַשִׁירָה   תִּתְרַחֵש בִּשְׁנַת 2150   בְּבּוּנְקר עָשׂוּי זָהָב בְּאַרְמֵנְיה   יִתְגַּלֶּה עַל יְדֵי אוֹטוֹמַטוֹן יָפָּנִי   מִתּוֹצֶרֶת טוֹיוֹטה   בְּתוֹךְ תֵּבַת עֵץ (נָדִיר) מַרְקִיבָה   חָקוּק עַל מִשְׁטָח סִיבִי לָבָן וְנָקִי   חָרוּךְ בְּשׁוּלַיו   שִׁיר אַהֲבָה   שֶׁכָּתַבְתִּי לָךְ פַּעַם  

*   פַּעַם הָיָה פֹּה קַנְיוֹן   הַיּוֹם יֵשׁ פֹּה פַּרְדֵּס   מַדְהִים  

פֹּה גָּדַלְתִּי   זוֹהִי שְׁכוּנַת יַלְדוּתִי   זֶהוּ כּוּר מַחְצַבְתִּי   כָּאן,   יָנַקְתִי אֶת שִׁירִי!   אֲנִי אוֹמֵר לָךְ   וּמַצְבִּיעַ הָלְאָה   וְאַתְּ מִסְתַּכֶּלֶת עַל שָדַי  

א.   אני   קורא   ספר   של   מרסל   פניול   ב.   אני מפיק   הנאה   מרובה   מקריאתי   ג.   הנה   אני צוחק   כקוף-אדם   שדיגדגוהו   בבית השחי   ד.   אך   על פניי   נסוכה   ארשת   של קברן           *מתוך רצף (או ...

*   כְּשֶׁאַתְּ מְקַנַּחַת אֶת הָאַף, אֲנִי יוֹדֵעַ.   *   יֵשׁ לָךְ רֵיחַ שֶׁל מַסְטִיק. וְלִי יֵשׁ לֵב מֵחַרְדָּל. וְהָעֵצִים יִרְצְחוּ אוֹתִי יוֹם אֶחָד בַּחֲבָטָת-גַּב-יָד אַגַבִית.  

*   וְאוֹמֵר אַרִיסְטוֹ שֶהָאֹשֶר הוּא דְּבַר-מָה מֻשְלָם וּמַסְפִּיק לְעַצְמוֹ, וְהוּא הַתַכְלִית שֶׁכָּל מַעֲשֵׂינוּ מְכֻוָּנִים אֵלֶיהָ.   וְכָעֵת, יַקִירָתִי, מַה נּוֹתָר לִי לַעֲשׂוֹת?                         *פורסם לראשונה בעיתון 77