יניב ברנר

אסתי. היא הייתה החברה שלי בכיתה א". או בעצם, היא לא הייתה החברה שלי בכיתה א". היא הייתה זו שגרמה לי להיות התלמיד הכי גרוע בחשבון בכיתה א". כששמה עולה על שפתיי, בטני מתהפכת. אגרוף-ברזל ניתך בפרצופי. פעם היה לי פרצוף שוחק, צוהל. וסנדלים. בקיץ, הייתי רץ אחריה מבית הספר עד הבית שלה ברחוב גליס. רץ אחרי נשיקותיה, אחרי ידיה ...

עומד אני ברחוב הבודד. לא יודע מי יותר בודד. אני, או הרחוב הג"חש.