יניב ברנר

    * במרפסת שמש שוזפת מול ים תיכון מתנמנם אני אומר לך, את שלא מכאן: אני נח עבור מאה דורות של יהודים מבריחי גבולים ויושבי אוהלים על נדודיהם ועל מיטלטליהם ועל מקלם.   במקום הזה תקעתי יתד גם אבי וסבי נחים כעת סבי בפעם האחרונה למרגלות הר נמוך אבי מעלעל בעיתון מבוקר ועד ערב.   את העייפות אני חש ...

  ציפי: אם היו לי עיניים כשל קיפוד ים, האם עדיין היית אוהב? שמואל: ודאי. ציפי: ואם היה לי שיער כמו לחזיר, אוינק אוינק? שמואל: איזו שאלה. ציפי: ואם, נאמר, הייתי במקום ללכת על שתיים, מנתרת כאילנית? שמואל: גם אם זוחלת כלטא ענק. ציפי: ועפה כפטרודקטיל? שמואל: אף על פי כן. ציפי: ואם היה לי שפם כשל שפמנון? שמואל: כליל. ...

      היא הייתה כל כך יפה, שהציפורים היו מקדימות את עונת הנדידה שלהן מהסתיו לקיץ, רק בשביל לחוג מעל ביתה על גדות הנייבה ולעטור לו הילה במעוף ססגוני ובמשק כנפיים פוליפוני. כזאת יפה היא הייתה. היא הייתה כל כך יפה, שהפרחים בגינתה היו נובטים בכל יום מימות השנה. אפילו בימי החורף הקרים, כאשר היה נערם שלג בגובה מטר-מטר ...