יניב ברנר
*
כְּשֶׁאַתְּ מְקַנַּחַת אֶת הָאַף,
אֲנִי יוֹדֵעַ.
*
יֵשׁ לָךְ רֵיחַ שֶׁל מַסְטִיק.
וְלִי יֵשׁ לֵב מֵחַרְדָּל.
וְהָעֵצִים יִרְצְחוּ אוֹתִי יוֹם אֶחָד
בַּחֲבָטָת-גַּב-יָד אַגַבִית.
*
כְּשֶׁאַתְּ מְקַנַּחַת אֶת הָאַף,
אֲנִי יוֹדֵעַ.
*
יֵשׁ לָךְ רֵיחַ שֶׁל מַסְטִיק.
וְלִי יֵשׁ לֵב מֵחַרְדָּל.
וְהָעֵצִים יִרְצְחוּ אוֹתִי יוֹם אֶחָד
בַּחֲבָטָת-גַּב-יָד אַגַבִית.
הי יניב, איזה מן השנים התכוונת להקדיש לי? הסבר נמק פרש.
אורה, את שניהם כמובן, בלי קשר לתוכן. אולי הייתי צריך להקדיש לך פוסט קצת יותר אופטימי 🙂 בפעם הבאה
כשאתה כותב, יניב,
אני יודע.
יש לך סגנון מובחן
ולי יש רעב לקרוא.
והעצים ירחצו אותך יום אחד
בצ"פחת-סחתיין-אחי.
שחר-מריו! איזה איש
יניב, אחכה בשמחה לפוסט הבא, כל פוסט שלך מפתיע בטעם אחר, אם כולם או רובם נראה שיצאו מתחת ידו של אותו שף, ובענין העצים, למה לך להתחיל עם אֵלָה" ?! אם זה בגלל המסטיק, נסה טעם אחר, למה להרגיז את העצים?
אכן זו גישה תבוסתנית, ולא החרדל ישקוט… נראה שיש לצפות לדו קרב על ליבה של אלת המסטיק, נחזיק לך אצבעות.
פשוט כל-כך ואם זאת עשיר, מקורי, מדוייק. כמו תבלין נדיר.
תודה אסתי!
לא החרדל ישקוט 🙂 בהחלט!
נפלא, מתמוגגת!
תודה! התמוגגותך – התמוגגותי
בַּחֲבָטָת-גַּב-יָד אַגַבִית. זה יפה!
גם יפה גם משורר. מוחטה של גלתיאה. בראוו ליניב ברנר! (יש קשר לברנר ההוא?)