א.
אני
קורא
ספר
של
מרסל
פניול
ב.
אני מפיק
הנאה
מרובה
מקריאתי
ג.
הנה
אני צוחק
כקוף-אדם
שדיגדגוהו
בבית השחי
ד.
אך
על פניי
נסוכה
ארשת
של קברן
*מתוך רצף (או מחרוזת) שירים בלתי רציף, ששירים מתוכו אעלה אחת לכמה ימים
חווית קריאה כמינמליזם ניגודי שקול מחד:מלא חיים! מאידך: אווירה מורבידית?…
nosce te ipsum דע את עצמך פואטי…
דע את עצמך פואטי, זה מוצלח, תודה
יש לך שירים מאוד מקוריים. גם מבחינת נושא וגם מבחינת הגשה. נחמד.
תודה שירי
עשית לי חשק לקרוא מרסל פניול.
כדאי
ולי עשית חשק לקרוא את יניב ברנר – אז קראתי. שמע, הוא לא רע היפיוף הזה. אפילו התרגשתי.
וואו, יוסי, כמה מחמאות (ועוד מאמן אמיתי! כמוך) בעיקר המוחטה של גלתיאה 🙂 מתרגש.
לגבי שאלתך, סבא שלי ז"ל אמר שיש קשר לסופר. צריך לברר את זה
הי ברנר, מעולה. מצאה חן בעיני התפנית שמתחילה בבית השלישי וסוטרת בפנים ברביעי.
היי סיגל, אם את חושבת שזה מעולה – אני מבסוט, תודה
וואו, ברנר. מצמית!
כמה טוב שאתה כאן, שיריך מלווים אותי ימים אחרי קריאתם.
כייף גדול לשמוע את זה, תודה!
כבר ב"אני מפיק הנאה מרובה" אפשר להרגיש את יתר הרשמיות המעושה שבהכרח להינות מהספר יותר מאשר ההנאה עצמה.
הרי איזה אדם שנהנה מספר אומר "הפקתי הנאה מרובה" ?
מקסימום מורות לספרות בתיכון.
נחמד והומוריסטי התיאור החיצוני הזה של אדם על עצמו.
תודה רונית