(פה גדלתי) פֹּה גָּדַלְתִּי זוֹהִי שְׁכוּנַת יַלְדוּתִי זֶהוּ כּוּר מַחְצַבְתִּי כָּאן, יָנַקְתִי אֶת שִׁירִי! אֲנִי אוֹמֵר לָךְ וּמַצְבִּיעַ הָלְאָה וְאַתְּ מִסְתַּכֶּלֶת עַל שָדַי 2008-06-27 יניב ברנר
אוף אתה מצחיק ומתכתב עם קוראי ברנר הצעיר . צוחק על הבות וגם על הבנים
תיקון-צוחק על הבנות וגם על הבנים
יניב, היא הביטה בך לראות, לינוק דרכך את המקום, וכן, יש בזה אירוניה ומענין חילוף התפקידים, ואולי זה מה שעושה את השיר אירוני בשתי נקודות.ואני בעד השוויוניות הזו. 🙂
תודה אורה. וחכי, לא כל שיריי כאלה "שוויוניים" 🙂
העולם מצחיק, מירי, אז..
פשוט ומורכב, יניב. הרחם (הכור) והשדיים כמטפורות לעניינים שונים.
תודה מוטי. הגדרה קולעת, מטאפורות לעניינים שונים
מוזר איך השירים שלך מִתעבִּים בקריאה שניה …
בהתחלה כמעט תמיד אני קולטת את ה"קטע"
ואחרכך בא הערך המוסף, שיש בו בהחלט יחוד וקסם
לא יודעים בדיוק איך לאכול את זה, פרי או ירק או שריפס, אבל זה… מקולף
מקווה שאפשר בכלל להבין למה אני מתכוונת, יצאה לי תגובה מקולפת 🙂 אבל אני מתכוונת לכל מילה.
תודה רבה יעל. שימחת אותי. לכך אני מכוון (לקריאה שנייה, שלישית ועשירית)
יניב, יפה את מעמת או אתה מעמתת בין מקורות יניקה (:
פשוט ומורכב
אל שדי, אלה לא שגיאות דקדוק ולא פליטות פרוידאניות
תודה משה 🙂