יניב ברנר
*
הַבֶּהָלָה לַשִׁירָה
תִּתְרַחֵש בִּשְׁנַת 2150
בְּבּוּנְקר עָשׂוּי זָהָב בְּאַרְמֵנְיה
יִתְגַּלֶּה עַל יְדֵי אוֹטוֹמַטוֹן יָפָּנִי
מִתּוֹצֶרֶת טוֹיוֹטה
בְּתוֹךְ תֵּבַת עֵץ (נָדִיר) מַרְקִיבָה
חָקוּק עַל מִשְׁטָח סִיבִי לָבָן וְנָקִי
חָרוּךְ בְּשׁוּלַיו
שִׁיר אַהֲבָה
שֶׁכָּתַבְתִּי לָךְ פַּעַם
הו ברנר, (קרבה ליוסף חיים?)
איזה שיר יפה, מקומו בגיזת זהב.
מה הם חיינו בני התמותה והחלוף לעומת האהבה – אהובה נצחית.
ומהי האהבה לעומת הטויוטה:)
שיר מקסים
תודה חנה
זה מזכיר לי את הסרט של שפילברג כמדומני הפלישה ממאדים ,כשמי שניצח את החייזרים האכזריים, זו דווקא הסבתא עם הגרמופון הענק ששר שיר אהבה ישנים, שום טכנולוגיה לא תנצח את שירת האהבה בלב ,לזה נועדנו, יניב, תודה על השיר שמזכיר לנו את זה!
עיזבו אהבה ועיזבו טויוטה! מה שבאמת חשוב ועוד בהקשר כזה — זו הטיוטה. הטיוטה של השיר המופלא שתמיד בכתובים, ושעוד יעשה את שמנו!!!
הו משה, תודה! (אומרים שיש)
אהבה נצחית.
אהבתי את הקידמה בשיר. קונטרה יפה הטויוטה והתיבה למכתב בבקבוק בים.
מכתב בבקבוק, אממ, לא חשבתי על זה שירי. העיקר שאהבת 🙂
זה פשוט מה שעלה לי בראש כשקראתי אותו. אבל כן, אהבתי.
היי יניב
שיר גברי
זאת לא ביקורת
טויוטה, אוטומטון יפני, הייתי תולה אותי ליבוש בשדה קוצים לא הייתי מביאה – את הרוח הזאת לשיר.
חוץ מזה כיף למי שימצא את שירך
להתראות טובה
רק שהשיר שלך לא יגיע לידי חוקרים למיניהם שינתחו את "דפוסי החיזור במזרח הקדום".
חה חה, נקווה שזה יהיה אוטומטון
גברי טובה, בטח גברי. יש לך ספק? 🙂
ובעצם הבהלה לזהב בעינה עומדת. לא רק בגלל הבונקר העשוי זהב (בארמניה! כמו תיבת נח האבודה, שהפעם קשורה לטויוטה! נפלא…, אבל עדיין תיבה מרקיבה של עץ), אלא בגלל השיר והאהבה שבו. זהב.
הבהלה לשירה שלך, ברנר, זהב טהור.
תודה שחר-מריו ידידי הביוני 🙂
מדהים
המון אסוציאציות בבת-אחת. וכולן, בסופו של דבר, ארוזות בתיבת העץ המרקיבה משנים.אהבה בזמן הבהלה לזהב השירה…
תודה אסתי!
ברנר,
עטור בלוגך זהב שחור. נפלא.
זה יפה יניב. אמנות ההיפרבולה.
תודה אמיר
כוס אמק עליך, שיר גאוני!