יניב ברנר

אסתי. היא הייתה החברה שלי בכיתה א". או בעצם, היא לא הייתה החברה שלי בכיתה א". היא הייתה זו שגרמה לי להיות התלמיד הכי גרוע בחשבון בכיתה א". כששמה עולה על שפתיי, בטני מתהפכת. אגרוף-ברזל ניתך בפרצופי. פעם היה לי פרצוף שוחק, צוהל. וסנדלים. בקיץ, הייתי רץ אחריה מבית הספר עד הבית שלה ברחוב גליס. רץ אחרי נשיקותיה, אחרי ידיה ...

עומד אני ברחוב הבודד. לא יודע מי יותר בודד. אני, או הרחוב הג"חש.

*   ילדה קטנה בוכה בצל עץ הפופולוס — שמישהו יקרא לליצן!       הקיץ   הקיץ הגיע. ריח הים המלוח מדגדג בחוטם. אה. – רבקה, תקראי לילדים, נוסעים לים. הילדים: נוסעים לים!  

  "תבוא עכשיו או שאל תבוא בכלל." היא אמרה לו. "טוב." הוא אמר. טרקה. הוא היה פילוסוף. לא אמיתי. אבל איזה פילוסוף אמיתי. הוא הוריד את המכנסיים מהחבל, ובדיוק אז עברה להקה של ציפורים. אולי עגורים. מה הוא יודע על ציפורים. כנפיים, מקור, עונת הנדודים. הוא לא ידע הרבה. אבל זה היה יפה. בחלון. החלון הדרומי. הוא היה פילוסוף. הוא ...

1.   הוא הגיע בארבע וחצי. הוא הקדים ברבע שעה. הם קבעו ברבע לחמש. אפשר אפילו להגיד שהוא הקדים בשלושים וחמש דקות, כי היא הגיעה רק בחמש וחמש דקות. כלומר באיחור של עשרים דקות. אבל התנצלה.   כשהגיעה היא שאלה אותו אם הוא מחכה הרבה. הוא אמר "שטויות" ו"נלך לגלידרייה?" למעשה, בפנים הוא בער. הוא היה אחד מאלה שהם נגד ...

    * במרפסת שמש שוזפת מול ים תיכון מתנמנם אני אומר לך, את שלא מכאן: אני נח עבור מאה דורות של יהודים מבריחי גבולים ויושבי אוהלים על נדודיהם ועל מיטלטליהם ועל מקלם.   במקום הזה תקעתי יתד גם אבי וסבי נחים כעת סבי בפעם האחרונה למרגלות הר נמוך אבי מעלעל בעיתון מבוקר ועד ערב.   את העייפות אני חש ...

  ציפי: אם היו לי עיניים כשל קיפוד ים, האם עדיין היית אוהב? שמואל: ודאי. ציפי: ואם היה לי שיער כמו לחזיר, אוינק אוינק? שמואל: איזו שאלה. ציפי: ואם, נאמר, הייתי במקום ללכת על שתיים, מנתרת כאילנית? שמואל: גם אם זוחלת כלטא ענק. ציפי: ועפה כפטרודקטיל? שמואל: אף על פי כן. ציפי: ואם היה לי שפם כשל שפמנון? שמואל: כליל. ...

      היא הייתה כל כך יפה, שהציפורים היו מקדימות את עונת הנדידה שלהן מהסתיו לקיץ, רק בשביל לחוג מעל ביתה על גדות הנייבה ולעטור לו הילה במעוף ססגוני ובמשק כנפיים פוליפוני. כזאת יפה היא הייתה. היא הייתה כל כך יפה, שהפרחים בגינתה היו נובטים בכל יום מימות השנה. אפילו בימי החורף הקרים, כאשר היה נערם שלג בגובה מטר-מטר ...