או איך שקוראים למישור הגדול כותבת
כְּמוֹ נְמֵרָה בִּסְבַך
הַבָּיִת עַכְשָיו כָּרִיוֹת נְעוּצוֹת
צְעַדִים טְפַרִים נֶחְרָכִים בְּחִיבּוּרֵי הַמִרְצָפוֹת
כְּשֶתֵרֵד לַעֵמֵק הַנָמוּךְ בְּיוֹתֵר לֵך
(בַּראש לַמָקוֹם שֶלַנוּ אַחֵר) מַהֵר
תֵּלֵך אֲנִי אוֹחֶזֶת לְךָ יָד חַזָק
כְּמוֹ בָּמוֹנִית. רַעַד עַבָר בִּבְשָרִי
מִסְמִירַת שֵיעַר הַזְרוֹעַ הַצָהוֹב
וְלא רַצִיתִי שְהַנְסִיעָה
אַף פַּעָם תִּיגַמֵר.
או איך שקוראים למישור הגדול
סיגל את מקסימה.את גם סיגל מהשיר של ארי סאן. וגם בת יאיר. כשהמשיח יגיע הירח יאיר באור פנימי נצחי. ואת בת יאיר לא בן יאיר . עליך לאמץ את הגישה הזו את בת יאיר . סיגל בת יאיר מצטלצל הרבה יותר שמימי. סיגל בת סיגל…משהו
תודההה, אבל למי עלי להודות?, אני מכירה רק אדם אחד שקורא לי ככה. ובעצם, הסגנון, עמיר?..
גם שערי סמר סיגל, שיר יפיפה
חני יקרה, תודה. שמחתי לפגוש אותך שוב.
יקירה, שירה טובה!
אוף יקירה. מתי אשמע אותך אומרת את זה ולא אסתפק רק בקריאה. נשיקות מעבר לים.
הוקסמתי לגמרי בשורה הראשונה, נמרה בסבך, אבל נשארה בי עוד היקסמות לסוף. כל כך טוב כשלא רוצים שייגמר…
תודה תודה לי (קסם לי קסמה הלענה).
Mi tigre. Su poesía es morder. Usted me da fiebre. Usted me da el tigre de la gripe
mi verdadero amor, gracias, recuerdo con agrado los labios de terciopelo. te echo de menos
סיגל יקרה, מכירה את שתי השורות האחרונות של שירך המכאיב. גם אני רציתי… אבל המציאות טופחת והנסיעה נגמרת וה"לעולם" נשכחחח
איריס, נכון. אבל בראש אפשר ללכת לכל מיני מקומות, כמו הנסיעה למשל ואז היא לעולם לא נגמרת באמת. ותודה יקירתי שמחתי לפגוש אותך שוב.
דיבור פשוט ונוגע בכנותו וישירותו, סיגל.
"תלך אני אוחזת לך יד חזק/ כמו במונית" – הנקודה הדוקרת של השיר, שמתמצתת את עוצם הרגשות שלו. שיר נהדר ומס(צ)מרר
שתי השורות האחרונות מסמירות שיער, מעצב שהלך
שיר מאוד יפה . תודה .
איזה יופי, פופצ'ה חרופצ'ה