או איך שקוראים למישור הגדול כותבת
סַדִין אֲדוֹם נֶחְבַּט מחוּט כְּבִיסָה
כְּנֶגֶד הַשָמַיִים, אֵינְנִי יְכוֹלָה
לַשֵאת אֶת קוֹל
קַרְיָין הַחֲדָשוֹת יוֹתֵר
או איך שקוראים למישור הגדול
סַדִין אֲדוֹם נֶחְבַּט מחוּט כְּבִיסָה
כְּנֶגֶד הַשָמַיִים, אֵינְנִי יְכוֹלָה
לַשֵאת אֶת קוֹל
קַרְיָין הַחֲדָשוֹת יוֹתֵר
והרי החדשות :
גם אני תליתי קצת כביסה היום
והתגעגעתי לשור ולמטאדור.
ותודה למקור המדיני הבכיר
ס. בן יאיר!
סדין אדום…כנגד השמיים. סיגל, כל שיר – שור. משוררת-מטאדורית את. גם לי אין כח לפעמים לשאת את קולו של קריין החדשות. אבל איך נשתיק אותו? ובכל זאת אצלך קולו מכה בי אחרת.
Cada poema tuyo es una hoja de color rojo para un toro. Quiero ser tu torero, el matador
למרות זמני הדחוק אני חייב להעיר לשחר מריו וסיגל ש "לא יפה לדבר סודות בחברה"
ובקשר לשיר הוא מצוין.ההתרסה של הסדין האדום מול השמים היא בעצם מול החדשות הלא מלבבות ש "השמיים " אחראיים להם.
היי סיגל
ואני חשבתי על רחב…
זה לא קשור אבל טבוע בהכרה בקולקטיבית
להתראות טובה
הי סיגל, שיר קולע ללב רובינו שבארץ על השמיים. אגב סדין אדום – היתה הסיסמה, האות ליציאה לקרב במלחמת ששת הימים, נוע נוע סוף. נראה ששכחו את הסדין באויר ועד היום הוא נע ונד (:
מרפסת מול מרפסת
שטיחי פרס פורשת
מרפסת מול מרפסת —
שטיחים ומרפסות!
תודה על האיזכור ההיסטורי של הסדין האדום – מקור רבות מצרותינו מאז, ויצרן חדשות רעות עד היום הזה.
ולגופו של שיר – מי שחוטף הוא תמיד הש"ג או השליח (קרין החדשות) והפעם הוא חוטף את הכעס שצריך להיות מופנה לעושי עיקר החדשות: יצרני המלחמות וממציאי צמדי מילים מכובסות כגון 'סדין אדום' 'שלום הגליל' או 'עופרת יצוקה' – הרשאים לצוות עלינו להרוג ולההרג בשם החוק.
אני לא שומעת אותו אף פעם, ואת כותבת בכל הכח, אני אוהבת מאוד את הכתיבה שלך
סדין אדום,נחש צפע,נחושת יצוקה.
מלחמות משמיים . ובסוף הכל נופל על כתפי האדמה.
ממש ציור מול צעקה
יש בשיר שלך מוטיב של הייקו; הסדין הרועם בצבעו, והמשכו של הרעם מהדהד בקול הקריין. מיזוג בין חושים.
שיר קצר וחזק באדום ושחור.
אהבתי למצא שאלה מי כנגד השמיים?
ומאפה הספרדית הנהדרת שלך ושל שחר מריו?
לא רק את לא יכולה לשאת את קריין החדשות. אני זרקתי את הטלוויזיה והקריין תופס אותי כשאני לא מוכנה דרך הרדיו.