או איך שקוראים למישור הגדול כותבת

      רַע זֶה יִיגָמֵר בַּסוֹף זֶה יִיגָמֵר, בְּרַע כְּמוֹ מִשְוָואַה פְּתוּרָה, אָתַה אוֹמֵר, בְּרַע זֶה יִיגָמֵר יַכוֹלְתִי לִהְיוֹת מִישֶהִי אֲחֶרֶת יַכוֹלְתִי לִהְיוֹת אוֹתָה הַנְעָרַה. בַּסוֹף זֶה יִיגָמֵר בְּרַע לְכל סוֹף יֵש אֶת סוֹפוֹ וְגַם אָתַה חוֹלֵף כְּמוֹ אוֹר מִבַּעַד לַתְרִיסִים חוֹלֵף וְנֶעלַם מַר וְנִמְהַר זֶה יִיגָמֵר, אֲנִי אוֹמֶרֶת, כְּמוֹ אוֹתָה מִילָה בּוֹדֶדֶת, כְּמוֹ סוֹף-מִילַה כְּמוֹ שִירָה     ...

      הַכּל. מְאוֹד. כָּאַב. וְהַסַרְטָן שֶלַךְ חָזַר. אֲנִי רוֹאָה אוֹתָךְ נְסוֹגָה וְהוֹלֶכֶת. מִשִינָיִיךְ הַיָפוֹת שֶהִתְעָקְלוּ עַד לְעוֹרֵך הַצָפוּד, הַנִסְדָק. כְּשֶתָמוּתִי אַגַלֶחַ מִמֵךְ אֶת הַקָרְקֶפֶת וְאֶכְּרוֹךְ אוֹתָה סְבִיב צָוַוארִי.