או איך שקוראים למישור הגדול
-
סיגל בן יאיר
לוקחת בשש בש ומפסידה בשח, קוראת שירה בקול רם ושותה בכוסות זכוכית, לא ישנה כבר 20 שנה, מעצבנת, נרגנת, מבולגנת, מחרטטת על הגיטרה ומזייפת בלי בושה, מוקירה לנצח את נושאי המגבעת, חיה ביקום דמיוני שבו האייטיז עדיין מתקיים, חובבת סרטי טראש, כפייתית בכל מה שנוגע לטעם במוזיקה, מתעלקת על בע"ח פרוותיים,לעולם לא גורבת זוג גרביים זהה, מטרידה סדרתית של כלבים ברחוב.
לא מעודן / הליקון 2011
לא מעודן / הליקון 2011
.jpg)
2011-01-16
או איך שקוראים למישור הגדול כותבת
מזל טוב, סיגל.
רבים משירייך הולמים בבטן, ולא פעם חורגים מעבר לגבולות הפרטי כשהם מספרים משהו בעל משמעות עלינו, כקולקטיב, בזמן הזה. (ולפעמים ה'לא מעודן' מוגש מעודן אצלך, מה שמעצים עוד יותר את חוסר העידון, בהפוך-על-הפוך).
רציתי להקשיב לך מהרגע הראשון שקראתי אותך. וחיכיתי לספר הזה.
המון בהצלחה.
סיג. ושיח , כמה מילות הסבר יואילו
🙂 ברכות 🙂
בשעה טובה! גם לגב הספר יהיה מה לומר פה, ואשר אזניים לו, ישמע נא 🙂
סיגל בן יאיר, את משוררת אמת וכשרון גדול!
מייחלת שספרך הראשון יהדהד כראוי לך לטוב!
שלך, באהבה
הרגליים מחוטבות, הנעליים משובחות, וההליכה מאוד מעודנת, הרצפה מבהיקה, השאלה כמה היעדר עדנה מסתתר בלבה; דפים יגלו. בהצלחה עם התוצרת.
חצאית של שדה תעופה
שום דבר כבר לא יהיה אותו דבר
היי סיגל יקרה, מזל טוב ובשעה טובה והרבה הרבה הצלחה.
יש לנו כמעט תאומים:)
מזל טוב סיגל ובהצלחה, אני בטוחה ששיריך יהדהדו וישאירו עקבות בלב.
ברכות סיגל!
כריכה שמכה בבטן הרכה. של מי הפסל?
מהמעט שקראתי בשירתך, אני סבורה שאת כישרון גדול. רוצה לקרוא עוד.
אוף, כמה זמן עד שנרשמים ועד שרושמים סיסמא ויש רק חמש דקות פנויות בין התינוקת לבין הילד, סוף סוף הצלחתי. אז מהר מהר אני חייבת לומר שספר השירה שלך מצוין (אני לא יכולה לחשוב על דברים אינטילגנטים עכשיו לומר הקטנה רוצה תשומת לב). אבל את מרקסיסטית אמיתית, השירים שלך מלאי תעוזה (הצעקות שלה מתגברות, אני חייבת לסיים). אני מקווה שתקבלי המון פרסים על הספר הזה. כי מגיע לך!
סיגל, ברכותיי על ספרך הראשון, על הפרס ועל התגובות.מקווה לקרוא עוד משירייך.