עודד פלד
עודד פלד - משורר, מתרגם ועורך, נולד בחיפה, בן לפועל משכיל ולאם ניצולת שואה, בוגר אוניברסיטת חיפה במדע המדינה וספרות אנגלית. מתגורר בקיבוץ כפר הנשיא שבגליל העליון.
ערך את האנתולוגיה "כתונתי הצהובה" - השואה בשירת הדור השני.
עורך בהוצאת גוונים: 1996-1995
עורך "מאזניים" יחד עם עזריאל קאופמן ז"ל (2003)
חבר מערכת בהוצאת קשב לשירה, בכתבי-העת "עיתון 77", "עמדה", "מטען" והירחון המקוון לשירה "עיין ערך שירה".
תרגם מיצירותיהם של ג'ק קרואק, סול בלו, הנרי מילר, וולט ויטמן, סלמן רושדי, תומס הארדי, ון גוך [מכתבים לתיאו], ג'וזף קונראד, מארק טוויין, או. הנרי, תיאודור דרייזר, דילן תומס, ויליאם קרלוס ויליאמס, ארנסט המינגוויי, א.מ.פורסטר, ויליאם פוקנר, הרמן מלוויל, אן סקסטון, סילביה פלאת, טד יוז, שיימוס היני, הארט קריין, קארל סנדברג, רוברט בלַיי, לורנס פרלינגטי, גי'מס דיקי, לירוי ג'ונס, אדריאן ריץ', גרגורי קורסו, צ'רלס בוקובסקי, רוברט קרילי, צ'רלס אולסון, ואלאס סטיבנס, אליזבת בישופ, רוברט לואל, פרנק או'הארה, ריצ'רד ברוטיגן, מיוריאל רוקייזר, אמילי דיקינסון, דניס לברטוב, אלן גינזברג, צ'רלס סימיק, סיטאקאנט מאהפאטרה, אייאפה פאניקר, ברייטן ברייטנבאך, אוסואלד מטשאלי, רואי קנופפלי, לנגסטון יוז, אן קרסון, נורמן מניאה, אדגר הילזנראט, דייויד גוטרסון, מייקל מקלור, פיטר אורלובסקי, דיאן ואקוסקי, הרווי שפירו, ג'נט וינטרסון, לואס אונגר, לארי פרייפלד,סטנלי מן, קרן אלקלעי-גוט, ועוד.
תרגומי שירה
וולט ויטמן, "שירת עצמי" [כרמל, 2002]
ויליאם קרלוס ויליאמס, "רוצה רק לומר" [קֶשֶׁב לשירה, 2004]
אני שומע את אמריקה שרה: מבחר מן השירה האמריקאית החדשה {ירון גולן, 1989]
ארנסט המינגוויי, שירים נבחרים [סער, 1990]
סיטאקאנט מאהפאטרה, "מות קרישנה ושירים אחרים" [גוונים, 1996]
לואס אונגר, "גשם לבן בירושלים" [ירון גולן, 1990]
פרס חולון על שם קוגל [1983, 1992]
פרס חומסקי [1986]
פרס שר החינוך למתרגמים [1990]
סופר אורח בירנטון, אוקספורד [1994]
פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים [1997, 2007]
ספריו:
יום הולדת (תל-אביב : ספרית פרוזה עיתונספרות, תשל"ח 1978)
מכתבים לברגן-בלזן : מחזור שירים (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל"ח 1978)
קדיש ושירים אחרים : 1977־1980 (תל-אביב : עקד, תשמ"א, 1981 )
15 סונטות גשם מטורפות (תל-אביב : עקד, תשמ"ג, 1983)
אופנוען אצטקי : מיתוס פרטי 1977 - נובלה (ירושלים: תשמ"ה, 1985; תל אביב: ירון גולן, תש"ן, 1990)
עלווה : מחזור שירים (תל אביב : עקד, תשמ"ו, 1986)
לילה כנעני : שירים (תל-אביב: : שוקן, תשמ"ז, 1987)
לחם וגעגועים : שירים 1987־1990 (תל-אביב : עקד, תש"ן, 1990)
עפיפון אפור, תֶּפֶר האור : מבחר שירים, 1973־1990 (תל-אביב : עקד, תשנ"א 1991)
חלונות, מרפסת, חצר אחורית : שירים 1990־1992 (תל-אביב : תג, תשנ"ג 1993)
מכתבים לברגן בלזן ; נשימה : מחזורי שירים (תל-אביב : תג, תשנ"ה, 1995)
שלום רב שובך ארץ נחמדת : שירים (תל-אביב : גוונים/תג, תשנ"ט, 1999)
פתח דבר : מבחר שירים 1973־2005 (תל-אביב : קשב, לשירה, תשס"ו, 2006)
עודד פלד משורר, מתרגם ועורך
נפלא ביותר.
תודה-תודה. עם מי יש לי הכבוד?
שלום עודד, שמח לקרוא שוב שיר שלך.
הוראות ההתיחסות לכלב ולפרידה ממנו, בלשון ציווי, מדברות אלי חמלה וחכמת חיים או שמא זו חכמת מוות – לדעת להפרד מאהוביך ולהניח להם לנוח על משכבם בשלום בלי לצערם ברגשות אשם על הכאב שנגרם לך בעזיבתם.
השורות האחרונות מכילות את התורה כולה על רגל אחת :
קרב את הכלב אל האור
הנח לו
בבוא שעתו
תודה מקרב-לב, אהוד
איי עודד שיר מרגש, חיי הכלב לצידנו ומותו הם חלק מחיינו ומות ו של הזמן . כבר בבית ראשון אתה רומז, מכין אותנו לשלישי, קָרֵב אֶת הַכֶּלֶב אֶל הָאוֹר
[שִׂים לֵב: גַּם ווּף-ווּף רוֹעֵם
לֹא יְחַפֶּה עַל הָעֶצֶב בָּעֵינַיִם.
הַכֶּלֶב חַי אֶת צַעַר הַפְּרֵדָה, הוּא יוֹדֵעַ
אֶת שְׁעַת הַהִסְתַּלְּקוּת הַמְדֻיֶּקֶת
הבית הזה מעלה שוב את הצער והכאב שלנו וריגשי האשם .
הנח לו בבוא שעתו
אתה אומר , אבל שנים אחרי לכתו הוא לא מניח לך לשכוח אותו.
חוויתי פרידה שכזו עם ריגשי אשם, אבל הכלבה שלי שבה והופיעה כל יום בזמנים ומצבים מאד מסויימים. זכרון מותנה.
ריגשת אותי בשיר הזה.
מפנה אותך לשירי על הכלבה שלי.
http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=8779&blogID=166
תודה מקרב-לב, אורה. אקרא את השיר שלך, כמובן
איזה שיר מרגש ,עודד! איזו חמלה!
וכתוב נפלא
המון תודה, חנה
עודד, קשה הפרידה מכלב שנקשר בחיינו…המבט העצוב כשהם יודעים מה עומד לקרות, כל כך קשה..
(הבנתי שהכנעני נפטר אתמול?)
תודה, תמי. כן, הבנת נכון. הכנעני הלך לעולמו אתמול, אבל השיר נכתב כהספד לכנעני אחר בשעתו
עודד יקר, מצטערת בצערך.
(פשוט, ראיתי את השיר וההודעה בדה מרקר)
תודה שוב, תמי
עודד, זוכר את השיר הזה כמעט בעל-פה ואוהב אותו מאוד, משנים. רני.
המון תודה, רני
עודד, שיר פרידה קשה וכאוב כל כך. אבל אתה מאיר לנו את רגע הפרידה, את קבלתה. ויש כאן את מוטיב ההספגות באור. חן
חן-חן, חן
עודד, אני קורא בצער שהזמר העתיק שב והיה לאקטואלי – תנחומי
תודה, אהוד
עודד, אני קורא בצער שהזמר העתיק שב והיה לאקטואלי – תנחומי
שיר מקסים, מתאים לכל עת. הרגשות נכונים מאז ועד עתה.
תודה, רות
מרגש
תודה, מירי
שיר יפה, רק קצת מפריעות לי השורות החופשיות, כלומר העדר קצב שירי, כזה או אחר – במילים אחרות זה קצת פרוזה מידי בשורות של שיר.
קצב שירי איננו תלוי בכך שהשיר כתוב בשורות קצובות ושקולות או בצורה חופשית – חבל שלא הרגשת את הקצב בשיר. יש לו תפקיד חשוב כאן
יפה עצוב ומוכר.
תודה
עודד, כחובב כלבים מושבע, רִגשת אותי מאד. המילים המוקפדות שלך הן תיאור מתת של החיה הנפלאה הזו ושל קשר האהבה בינה לאדם.
הכלב המופלא שלי (גולדן רטריבר שענה לשם טקסס) נולד באוגוסט 1997 ועלה השמיימה באוקטובר 2007. צער הפרידה תוקף לפרקים והגעגוע לופת. אני מבין היטב ללבך. תנחומיי על הפרידה מכלבך (איך קראת לו?) ותודה על שלוש התמונות המרגשות בזמר, שאכן – עתיק הוא.
תודה, שחר