שירים בדו מז'ור, אורית וולף, מחזור שירים מתוך ספר חדש בהוצאת עמדה בלוויית דברים משלי

שיריה של אורית וולף הם דוגמה נהדרת לשילוב נדיר בין אינטלקט לרגש מתפרץ העולה על גדותיו. ספרהּ החדש "שירים בדו מז'ור" יוצא לאור בהוצאת עמדה אחרי הספר "אהבה בסי מינור" (צבעונים) ואני חושב ששמות הספרים אומרים בדיוק את כוונתי כאן למעלה. שמות הספרים גם מעידים על מוצאה האמנותי. וולף היא אמנית שלאוהבי השירה כדאי להכיר. הנה כמה פרטים ביוגרפיים מעלפים עליה ומאלפי בינה.

 

היא פסנתרנית בינלאומית, דוקטור, אבל הדוקטורט קטן עליה. היא יוצרת רב-תחומית ומרצה בתחומי פיתוח חדשנות וחותם אישי. כיום היא מרצה בטכניון, שם מונתה ל"אמנית קמפוס", הגדרת תפקיד מעניינת. נבחרה בשנת 2010 לאחת ממאה האנשים המשפיעים של השנה על ידי המגזין "דה מרקר", ונבחרה לייצג את ישראל בהרצאת טד על מוסיקה ומנהיגות. היא זכתה בעשרות פרסים בינלאומיים ביניהם פרס קאן, פרס ריצ'מונד, פרס אראם ופרס רוזנבלום על תרומתהּ הרב תחומית לעולם האמנות והחדשנות. לצד עשרות הופעות בשנה וניהול אמנותי של סדרות פרי עטה הגדושות באלפי מנויים, היא מכשירה מנהיגים להשאיר את חותמם במאות ארגונים בארץ ובעולם.

 

זה מרשים לא? זה עוד כלום. חכו שתשמעו אותה מנגנת שופן. אני הייתי בקונצרט שלה ואני מבין במוסיקה קלאסית ממש כמו חמור במרק פירות ולא יכולתי שלא לזקוף את האוזניים ולאמץ את העיניים, הייתי כולי קשוב ודרוך בשומעי ובראותי אותה מנגנת. זה היתרון שלה כאמנית. היא יודעת לשלב בין תחומים, או אם לדייק, לקרב בין תחומי אמנות, תרבות ומדע. היא קירבה אותי בשנייה אל עולם שבו אני חובב חיוור בלבד. כך גם השירה שלה. כמה שהיא יודעת, כמה שהיא אינטלקטואלית היא אך ורק ישירה, פשוטה, אישית ונוגעת בך.

 

בסוף הספר "שירים בדו מז'ור" היא כותבת מכתב כן לקוראת ולקורא שלה. משהו שמעיד עוד קצת עליה ובהחלט שווה ציטוט על אף אורכו. הנה:

 

"מה שרבים לא יודעים עליי הוא שאני לא יודעת לשיר. מעולם לא הייתי טובה בכך. אני לא מזייפת בכלל, אבל אני פשוט לא זוכרת מילים. כשאני מקשיבה לשירים מתנגנים אני מאזינה רק למוסיקה. מתמכרת למנגינה, בוחנת הרמוניות, מדמיינת את עצמי מנגנת את התווים בראש, אבל המילים בורחות ממני…

 

כתיבת שירה, לעומת זאת, היא בשבילי פורקן אמיתי למחשבות שטרם חיברתי להן מנגינות. אני כותבת על גבי הנייד לפני השינה, לפני הקימה בבוקר ובתורים שבהם אנשים מעבירים את רוב זמנם בגלישה ברשתות החברתיות.

 

ספר זה הוא ספרי השני אחר "אהבה בסי מינור" שיצא לאור לפני כשלוש שנים בהוצאת צבעונים. משירים נוגים שנכתבו על פני עשרים שנה אני מנסה לעבור לסולמות מז'וריים יותר ולברך על היש בחיי".

 

צדקה ממני ואמרה זאת טוב ממני. מה לעשות. יש לה יכולת הביצוע, יכולת היצירה האישית וגם יכולת ניתוח היצירה והבנת נטייתה וסוגתה. אני בחרתי להביא מתוך ספרהּ "שירים בדו מז'ור" את השער הראשון הנקרא פשוט "מוסיקה" המכיל באחד השירים גם את שם הספר, והוא מאוד יפה ומקורי וייחודי לה ומדגים היטב את הנכתב כאן. לשירים בשערים האחרים הכוללים יחסים בין אנשים ומשאלות עוד יהיה מקום בפרסומים הבאים.

 

רן יגיל – מבקר, סופר, עורך ומו"ל

 

***

 

אורית וולף 

 

מוסיקה

 

 

קצת…

 

אֲנִי רוֹצָה לַחְשֹׁב כְּמוֹ בֶּטְהוֹבֶן,

לִחְיוֹת כְּמוֹ מֶנְדֶּלְסוֹן,

לְהַרְגִּישׁ כְּמוֹ מוֹצַרְט.

 

 

מוריס ראוול

 

מִשְׂחֲקֵי הַמַּיִם

שֶׁל מוֹרִיס רָאוֵל

דִּגְדְּגוּ בִּי

כְּדָגִים בִּבְרֵכַת

שַׁעֲשׁוּעִים

עִרְטְלוּ בְּצִבְעֵי פַּסְטֵל

תְּדָרִים רוֹחֲפִים

שֶׁרַק מַרְתָה אַרְחֶרִיץ'

יָדְעָה לְמַצְלֵל

בֵּין שְׁמוֹנִים וּשְׁמוֹנָה קְלִידִים

שֶׁל זָהָב וְשֶׁנְהָב.

 

 

פרדריק שופּן

 

אֲנִי תְּמֵהָה עָלֶיךָ

שֶׁהִקְדַּשְׁתָּ לְכָל נְשׁוֹת הָעוֹלָם

וַלְסִים, מָזוּרְקוֹת וְנוֹקְטוּרְנִים,

וְרַק אֶת ז'וֹרְז' סַאנְד

שֶׁאָהֲבָה אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת,

שָׁכַחְתָּ.

לֹא נָתַתָּ לָהּ בְּמַתָּנָה

וְלוּ יְצִירָה אַחַת.

 

 

וולפגנג אמדאוס מוצרט

 

כַּמָּה רִגְעֵי מִינוֹר סָפַגְתָּ,

כַּמָּה דִּירוֹת עָבַרְתָּ,

וַעֲדַיִן כָּתַבְתָּ

אֶת הַסּוֹנָטָה הָאוֹפְּטִימִית בְּדוֹ מָז'וֹר.

 

 

 

פרנץ ליסט

 

כְּמוֹ עֵשָׂו הָיִיתָ

לְאָחִיךָ שׁוֹפֵּן.

הִקְשַׁבְתָּ, נִגַּנְתָּ,

עָרַכְתָּ מְסִבּוֹת,

שִׁדַּכְתָּ נְעָרוֹת,

נָתַתָּ לוֹ לְנַגֵּן רִאשׁוֹן

וְלָתֵת אֶת הַטּוֹן הָאַחֲרוֹן.

וְהוּא רָאָה בְּךָ

וִירְטוּאוֹז חֲסַר תַּקָּנָה

בְּלִי הַרְבֵּה נְשָׁמָה

אוֹ מְעַט אֲמִירָה.

נִסָּה, אַךְ לֹא הִצְלִיחַ

לִגְנֹב לְךָ אֶת הַבָּמָה.

 

 

יוהאן סבסטיאן באך

 

חַיַּי הָיוּ נִרְאִים אַחֶרֶת לוּלֵא

הִשְׁאַרְתָּ לִי לְנֶחָמָה

אֶת הַפְּרֵלוּדִים, הַפוּגוֹת וְהַסְּוִיטוֹת הָאַנְגְּלִיּוֹת.

אֶפְשָׁר לְוַתֵּר עַל הַדְּמָעוֹת,

לְהַשִּׁיל קַוֵּי תֵּבוֹת

וּלְהִסָּפֵג בַּצְּלִילִים.

 

 

קלוד דבּיסי

 

עַל מַה חָשַׁבְתָּ כְּשֶׁכָּתַבְתָּ

אֶת "אוֹר הַיָּרֵחַ" בִּסְוִיטַת בֶּרְגַמַּסְק,

עַל הַטֶּבַע אוֹ עַל מֻשָּׂא הָאַהֲבָה?

וְאוּלַי בִּכְלָל עַל יַלְדָּה קְטַנָּה?

יַלְדָּה שֶׁיָּצַרְתָּ בְּזַרְעֲךָ

אַךְ הִתְנַזַּרְתָּ מִלְּגַדְּלָהּ?

הוֹ,

לוּ הָיִיתָ מְגַלֶּה לִי.

 

 

הכנר האדמוני

 

עַרְמוֹנִי, אַדְמוֹנִי,

גִ'ינְגִ'י בְּחָזוּתוֹ,

שׁוֹבֶה בִּצְלִילָיו,

אוֹחֵז בְּפִלְאוֹ,

לוֹפֵת כִּנּוֹרוֹ,

שׁוֹעֵט כִּשְׁרוֹנוֹ.

 

עוֹנוֹת הַשָּׁנָה,

עוֹנוֹת בַּנְּשָׁמָה

כְּקֶשֶׁת עוֹלָה

וְקֶשֶׁת יוֹרֶדֶת.

תְּשׁוּקָתוֹ הַכְּתֻמָּה

בּוֹעֶרֶת כְּמַאֲכֶלֶת.

רַק דּוּמִיָּה שׁוֹתֶקֶת

בֵּין הַתָּוִים, מִתְגַּנֶּבֶת.

וִיוָה וִיוַאלְדִּי

 

 

"שירים בדו מז'ור", אורית וולף, פרח הלוטוס – תצלום הכריכה: חיים קמחי, עמדה, 92 עמודים, 74 שקלים. ניתן להשיג את הספר בחנויות הספרים וברשתות וכן בפנייה להוצאת עמדה:

 

yagil.ran@gmail.com