דבר הקורה בעונת מעבר, אביחי קמחי, שישה שירים מתוך ספר חדש בהוצאת עמדה בלוויית הערה משלי
בעין המצלמה שלו ב"דבר הקורה בעונת מעבר" מצליח המשורר אביחי קמחי להמשיך ולעורר בתוך רגעי השִׁגרה האפורה האגביים קסם קטן. זהו מעין פנס כיס שירי שהוא נושא עִמו ואיתו הוא מאיר, מתחת לכורסה או מאחורי המיטה, פינות שְׁכוּחוֹת של חייו שהם חיינו. המינימליזם המדויק והפשוט הזה יש בו כל כך הרבה והוא מעורר הזדהות בקורא. יוצא אפוא שהקסם הוא ביומיום ובעיקר התקווה שמשהו טוב הגורם אושר יופיע, אפילו משהו קטן, אך טוב, כמו בשיר "כוכבים":
אֵינֵךְ מְצַפָּה שֶׁלֹּא אֶכְתֹּב / שׁוּב וְשׁוּב עַל הַמָּקוֹם / מִמֶּנּוּ יָנַקְתִּי וְהַכּוֹכָבִים / שֶׁלִּוּוּ אוֹתִי // אִישׁ יוֹצֵא לְמִלְחָמוֹת / אִם חָזַר הוּא חוֹזֵר מְצֻלָּק / מוֹלִיד יְלָדִים וְהֵם /
מוֹלִידִים לוֹ נְכָדִים // וְיַלְדוּתוֹ עַל פְּתָקִים / שֶׁכָּתְבוּ לוֹ אִמּוֹ וּמוֹרָתוֹ / וְעַל הַצַּלָּקוֹת בְּבִרְכָּיו / בְּמַרְפֵּקָיו וּבְלִבּוֹ // אַחֲרֵי שֶׁיַּעַזְבוּ אֶת הָעִיר / קָרוֹב לְוַדַּאי שֶׁיִּתְגַּעְגֵּעַ / לְרֵיחַ שְׁעוֹת בֵּין הָעַרְבַּיִם / בַּשַּׁבָּתוֹת בָּהֶן הָלַךְ / בְּתוֹךְ יַלְדוּתוֹ // רוֹאֶה אֶת הוֹרָיו בַּמִּרְפֶּסֶת / וְאָבִיו מְחַכֶּה לְצֵאת / שְׁלוֹשָׁה כּוֹכָבִים
נראה בעליל כי לפנינו ספר המעבָר של המשורר מעיר ילדותו הלא פשוטה והקדושה ששינתה את פניה, ירושלים, אל קו מישור החוף ואל השפֵלה; אבל פעם ירושלמי תמיד ירושלמי, גם אם הלב הוא מעורב וחצוי, והרגש המאופק מתפוצץ לַקורא בַּפָּנים עם קריאת השירים
רן יגיל – מבקר, סופר, עורך ומו"ל
הנה עוד חמישה יפים, ישירים ומדויקים מתוך "דבר הקורה בעונת מעבר":
ילדתי מבקשת שיר
נָשָׂאתִי אוֹתָךְ אַרְבַּע קוֹמוֹת רֹאשֵׁךְ
בֵּין כְּתֵפִי לְצַוָּארִי נוֹשֵׁק לִשְׂעָרֵךְ
אַחַר נָסַעְתְּ לַמֶּרְחַקִּים כַּמָּה פְּעָמִים
כָּעֵת אַתְּ בַּגִּיל בּוֹ אִבַּדְתִּי אֶת אָבִי
בָּאָה לְבַקֵּר מְבִיאָה סִפְרוֹן שֶׁל
אָלֶכְּסַנְדֶּר פֶּן עָטוּף סָגֹל זוֹ לֹא
פְּגִישָׁה מִקְרִית אִישׁ אֵינוֹ חַי
אֶת הַלַּיְלָה כָּמוֹנִי
זיכרון
חֹשֶׁךְ
וְקֹר כְּלָבִים בִּירוּשָׁלַיִם
כָּתַבְתִּי אִגֶּרֶת לָרַבִּי
וְלִפְנֵי שֶׁאֵצֵא לְבֵית הַחוֹלִים
אֶשְׁפֹּךְ עַל כַּפּוֹת יָדַי
מַיִם רוֹתְחִים
כָּךְ שֶׁיִבְלְטוּ הַוְּרִידִים
בְּיָדַי הַחִוְּרוֹת
אוּלַי יְאַתֵּר הָרוֹפֵא וְרִיד
מִבְּלִי לְהַכְחִילָן
תופעות לוואי
רְאִיָּתִי מְחֹרֶרֶת
אֵין לָהּ תִּקּוּן
לָמַדְתִּי לְמַצּוֹת אֶת
שְׁאֵרִית הָרִשְׁתִּית
רֹאשִׁי סְחַרְחַר
בְּכָל יוֹם אֲנִי
מְלַמֵּד אֶת רַגְלַי
לָלֶכֶת יָשָׁר
גּוּפִי רָעוּעַ
אֵין לוֹ שִׁקּוּם
לָמַדְתִּי לְחַזֵּק אוֹתוֹ
לְיוֹם יוֹם אַחַר יוֹם
חַיַּי קְצוּבִים
בְּכָל יוֹם
אֲנִי מַאֲרִיךְ אוֹתָם
דן מירון
עָצוּב הוּא לִהְיוֹת
דָּן מֵירוֹן
נוֹרָא הַדָּבָר
מָה יַעֲשֶׂה
וְהוּא מֻקָּף מְשׁוֹרְרִים
שֶׁהָפְכוּ זְאֵבִים
וּבַלַּיְלָה הֵם אוֹרְבִים
ומָה יַעֲשֶׂה בַּיָמִים
יִכְתֹּב וְיִכְתֹּב וְיִכְתֹּב
רְשִׁימוֹת אֲרֻכּוֹת אֲרֻכּוֹת
חיי
דָּבָר שֶׁקּוֹרֶה
בְּעוֹנַת מַעֲבָר בְּעֶרֶב יוֹם
חֹל בְּשָׁעָה רֶבַע לְשֶׁבַע
חַיַּי הַדִּמְיוֹנִיִּים אִתָּךְ
דָּבָר שֶׁקּוֹרֶה
מֵאָז שֶׁנִּפְגַּשְׁנוּ
חַיַּי דָּבָר
הַיָּכוֹל לְהִתְהַפֵּךְ בְּרֶגַע
אביחי קמחי, יליד 1963, משורר, עורך ומנחה את הסדרה הספרותית בזום בחסות מוזיאון חצר היישוב הישן, החל משנת 2021. זוכה פרס ראש הממשלה לשירה לשנת 2016. נשוי ואב לבן ולבת. שימש חבר מדור הספרות במועצת התרבות של ישראל. כיהן במשך ארבע שנים כסגן יו"ר אגודת הסופרים. ניהל במשך שלוש שנים את המיזם "שירה עברית" ברשת ב' של קול ישראל. פעיל בהתנדבות למען חולי סרטן. סא"ל במיל', מוסמך אוניברסיטת בר-אילן במגמה לשלטון מקומי ומִנהל ציבורי במסלול מחקרי (תזה) ובוגר תואר ראשון בכלכלה ולוגיסטיקה בהצטיינות. פרסם עד כה שמונה ספרים, זהו ספרו התשיעי.
דבר הקורה בעונת מעבר, אביחי קמחי, עורכת: נועה שקרג'י, ניקוד: יצחק רפּפּורט, עיצוב עטיפה: לאה ווילף, תודה לצדוק עלון, הוצאת ספר השירה התאפשרה בסיוע קרן אקו"ם לרווחת היוצר וקידומו, עמדה, 62 עמודים, 69 שקלים.
יפה כתבת רן ויפים השירים שהבאת
הייתי עד לרצון של אביחי לרדת לשפלה /לים/ והספר מספר יפה את המעבר
יפה כתב אביחי את מלותיו שעוטפות פרק חשוב בחייו
וכמו שכתב רן יגיל ״המינימליזם המדויק והפשוט הזה יש בו כל כך הרבה והוא מעורר הזדהות בקורא״
תודה לשניכם
רני יפה שהעלת את אביחי קמחי לראש שמחתנו.השירים שבחרת מוכיחים שאם אין קמח אין שירה
נ.ב.
גם קמח וגם קמחי
לעיתים אין צורך להסביר מדוע שיר כזה או אחר הוא יפה – קראתי בעיני החוויה עברה זה בהחלט מספיק – כמו זכית במשפט – אביחי קמחי הצלחה.
ברכה
יוסי עבאדי
נפלא. הביקורת החדה לשירים היפים. תודה
שירה צלולה כבדולח.
היטבת לתאר רן.