שָׁח וְזוֹעֵף יָשַׁב מְשׁוֹרֵר הַבַּיִת עַל  מַדְרֵגוֹת פָּלָטִין בֵּיתוֹ שֶׁאָרַח שָׁמְנָה וסלתהּ שֶׁל מְחַלְצֵי הַמִּלִּים הַיָּפוֹת עַתָּה נוֹתַר רֵיק שִׁפְעַת תַּלְתַּלֵּי הַמִּלִּים  נָשְׁרוּ אֶל אֵל יָד זְמַן      

אֶת זֹהַר נִצְנוּצֵי הַחַג בִּקַּשְׁתִּי בָּךְ אֶת שִׁפְעַת הָאוֹר הֶעָצוּר בְּךָ יָמִים יָמִימָה רָצִיתִי לַחֲפֹן בֵּין יָדַי לֹא מָצָאתִי הַדֶּרֶךְ אֶל קֹּדֶשׁ הַמַּבְדִיל בִּי שְׁבִיל אֶל הַחוֹל גַּם  לֹא דֶּרֶךְ אֶל מָקוֹם אֱלוֹהַּ. וַהֲרֵי יָדַעְתִּי כֹּל אֵלֶּה נִקְבְּצוּ בְּךָ. וּבָאתִי אֵלָיִךְ כְּמוֹ הָמוֹן גּוֹיִים לְפַלֵּס לִי נָתִיב אֶל עַצְמִי לְכוֹנֵן לִי מַלְכוּת  בְּתוֹכִי שֶׁהֲרֵי לֹא תַּעַצְרִי הַכֹּל בְּתוֹכֵךְ וּמְעַט הֵן ...

הוֹ אֱלֹהִי הַתּוֹעִים, עָשָׁן הַסִּיגָרִיָּה בְּיָדְךָ לֹא מַצְלִיחַ לְהַסְתִּיר  הַבָּעֲת הַמִּאוּס עַל פָּנֶיךָ. אֲנִי כִּבְשָׁה תּוֹעָה מְהַלֶּכֶת בִּמְקוֹמוֹת שֶׁל שְׁמָמָה, לֹא יָד מוּשֶׁטֶת לֹא אֵם רֲחוּמָה עֲדַת זְאֵבִים נוֹהֶמֶת רֵיחַ עָשָׁן  – לִבָּם מִתְרַחֵב בְּשִׂמְחָה.   הו אֱלֹהִי הַתּוֹעִים כַּבֵּה הַסִּיגָרִיָּה  הַצֵּץ אַל פָּנַי,  אוּלַי תִּרְאֶה שָׁם אֶת שְׁאֵרִיּוֹת הַשְּׂרִיטָה. זוֹ הַיְשָׁנָה כֵּן, גַּם אֶת זוֹ הַחֲדָשָׁה.   עָשָׁן מְסַמֵּא אֶת עֵינֵיךָ לָכֵן אֵין ...

    "גַּם כְּאֵב מְדֻמֶּה הוּא כְּאֵב" אָמְרָה הָאֵם וְהִסְתַּתְּרָה בְּתַחֲנַת הָאוֹטוֹבּוּס שְׁבוּרַת הַלּוּחוֹת כְּשֶׁקִּרְעֵי הַפּוֹסְטֶר "לְחַיֶּיך  אֶל הַחַיִים" מַכְרִיחַ אוֹתָה לְהַסִּיט עֵינֵיהּ אֶל הַשְּׁלוּלִית בְּרִצְפַת הַתַּחֲנָה. מִמַּרְזְבֵי הַנֶּפֶשׁ דּוֹלֶפֶת טִפָּה וְעַד טִפָּה הַכֶּלֶב  לַק בַּהֲנָאָה אֶת שֶׁאֲרָיוֹת הַסְּעָרָה.    

זו רק חולצה לבנה אז מה עם יש לה שרוכים ארוכים? אז מה  אם היא נרכסת בפריפה?   זו רק חולצה אופנתית נרכסת מאחור אין מקום למגע יד. ידי כפותות, איך אגע במתת?   זו לא כתונת משוגעים ניסיתי לשכנע אבל מי שהיה משוכנע באי שפיותי ידע כי ידי לא הייתה משגת לעטות את  גופי באותה חולצת  מותגים אם לא עמד ...

    כְּשֶׁמִּשְׁקָלָהּ נָשַׁל מִסְפָּר הֻטְבַּע בַּאֲמָתָהּ. חֲזָהּ נוֹתַר זָקוּף לְהַזְקִיר נִשְׁמָתוֹ שֶׁל צוֹרֵר. עַל הָעֵץ קוֹל עַצְמוֹתֶיהָ נָקַשׁ. לֹא בָּחַל בָּהּ הִבִּיט בְּעֵינֶיהָ הַכְּחֻלּוֹת הַצָּפוֹת לָחַשׁ בְּאָזְנָהּ: "לוּ רַק אָרִית הָיִית?" אֶת הַיָּרֵחַ לָךְ הָיִיתִי מוֹרִיד, אֲבָל עַכְשָׁו רַק אֶת קְצֵה הָרְדִיד- פִּסַּת בַּד שֶׁאִשְׁתוֹ מָאֲסָה אֶת כְּתֵפָהּ הֵחֵמָּה עֵת לִבָּהּ קָפָא, כְּשֶׁיָּדוֹ בָּהּ נָגְעָה. הִיא נָשְׁקָה לוֹ בְּחֹם קָפוּא וְהוּא לֹא ...

        אני חושב שסבתא שלי הייתה נמוכה אני חושב שסבתא שלי הייתה עגלגלה היו לה עיניים חומות גדולות וחמות.   אני חושב שסבתא שלי דיברה בדיקציה גרמנית רהוטה עם השכנה  מימין וביידיש רווית הומור עם  קצב  השכונה   אני חושב שסבתא שלי עמדה זקופה מול עיניים רושפות של קלגס מצוחצח שדיבר אל כלבו בדיקציה גרמנית  ברורה . ...

הַמִּימוֹזָה הַבַּיְשָׁנִית נָעֲצָה אַלְפֵי עֵינַיִם צְהֻבּוֹת רוֹשְׁפוֹת הֲאוֹמְרוֹת אֵלַי: "הֲשָׁכַחְתָּ אֶת הַפָּסוּק "דַע אֶת עַצְמְךָ?" עֵינֵיהֶן הַצַּמְרִירִיּוֹת מַתְרוֹת, הֲשׁוּב תִּצְעֲדִי כְּמוֹ אֶדִפּוּס אֶל מִקְדָש לְלֹא אֵל כְּדֵי לָדַעַת אֶת עַצְמֵךְ? בְּסוֹף הָעוֹנָה עֵינֵי הַמִּימוֹזָה מֻטָּלוֹת עַל קַרְקַע שׁוֹמֵמָה צִבְעָן כְּצִבְעֵי הָאֲדָמָה.  מתוך "לראות  מעבר לעינים", אור עם 2006.

הלילה הזה עשיתי סדר ובקושיות ששאלתי הכל היה ברור. מרור קערתי גדוש. חרסת טין יומי צבוע צבע שהיה לי לזרא קשיות ערפי פוררה שרידי מצה על מפה צחורה. שאר ירקות רגשותי לא מטבילין אפילו פעם אחת. הלילה הזה ערכתי סדר. השולחן ערוך טוב מחשבותי הכל בסדר אני סימן שאלה גדול.

    לוּ עָמַדְתָּ עִמִּי עַל פִּי הַתְּהוֹם הֲהָיִיתָ חָשׁ הַלְמוּת הָרִשְׁעוּת שֶׁמְּנִיעָה אֶת חַיַּי מִדַּיֵּק בַּמִּלִּים שֶׁרוֹצוֹת לְהָקֵל נִנְעֲצוֹת בְּעוֹרִי כִּמְחַטָיו שֶׁל דַּרְבָּן סוֹפֵר דַּקּוֹת שֶׁכָּאן מוּל הַנֶּצַח מְאַבְּדוֹת מַשְׁמָעוּת קוֹלֵט מְרְחָבִים עַד אֹפֶק רָחוֹק מַרְאוֹת מַעֲצִימוֹת אֶת הַנּוֹף   לוּ עָמַדְתָּ עִמִּי עַל פִּי הַתְּהוֹם רֶגֶל מוּנַחַת וְלֹא בְּבִטְחָה הֲהָיִיתָ מְקַיֵּם הַבְטָחָה נוֹשָׁנָה לָלֶכֶת עִמִּי עַד סוֹף הָעוֹלָם ...