לאה ברץ מרצה לספרות
זו רק חולצה לבנה
אז מה עם יש לה שרוכים ארוכים?
אז מה אם היא נרכסת בפריפה?
זו רק חולצה אופנתית נרכסת
מאחור
אין מקום למגע יד.
ידי כפותות,
איך אגע במתת?
זו לא כתונת משוגעים ניסיתי לשכנע
אבל מי שהיה משוכנע
באי שפיותי
ידע
כי ידי לא הייתה משגת
לעטות את גופי באותה חולצת מותגים
אם לא עמד לצדי
מי ששילם תמורתה
את אותו חופן שלמונים!
לאה,
מצד אחד זו "רק" חולצה לבנה אבל הכותרת מסגירה את חולצת הבלהות שהיא בעינייך.
גם אני מנהלת דיאלוגים / מונולוגים עם בגדים. נכון יותר יהיה לומר עם מה שבגדים מייצגים.
מצא חן בעיניי שכתבת כל כך הרבה על משהו שביעיניי רבים הוא עניין של מה בכך.
אהבתי את מגע היד והישג היד.
שבוע טוב
גלית
תודה על התגובה
בלי קשר לשיר הזה אני אוהב נשים לבושות בחולצות לבנות.
מצא חן בעיני הדימוי לכתונת הפסים הכופתת משוגעים.
נשים בלבן – יש בהן משהו מן האלות!
הלכת רחוק עם הדמויים, מוצא חן בעיניי, הסיבוב של החולצה, בדימוי שלי חולצה היתה יכולה להיות חולצת פעז"מה, צקסים
להתראות טובה
יש מתח בשיר ,אווירה נפשית ,עוכר מנוחה.
כמובן דליה רביקוביץ ,ואפילו שזורה ביונה וולך.
תודה על תגובתך המפרגנת!
רחוק?
אני חושבת שזה מה שמצפים ממני!
תודה ואכן להתראות
את חולצת המותגים קרי חולצת המשוגעים
יוכל לעטות עליך
רק זה אשר ידיו כפותות
ואין לו שלמונים
שיר יפה וחכם!