בננות - בלוגים / / ביתן 24*
לאה ברץ
  • לאה ברץ

    שגרה  היא מלת המפתח, אולי מלת הקסם של חיי. מתוך השגרה מנסה להפיק את הבלתי שגרתי. לא קל אבל  משתדלת. ומה בשגרה שלי: בת לאב ניצול שואה אשת איש, אמא סבתא מרצה לספרות. תלם חיי מושקה בעל -  אי לכך מנסה להניב פירות אורגניים. מקווה שטעמם יערב חך!

ביתן 24*

 

 

כְּשֶׁמִּשְׁקָלָהּ נָשַׁל

מִסְפָּר הֻטְבַּע בַּאֲמָתָהּ.

חֲזָהּ נוֹתַר זָקוּף

לְהַזְקִיר נִשְׁמָתוֹ שֶׁל צוֹרֵר.

עַל הָעֵץ קוֹל עַצְמוֹתֶיהָ נָקַשׁ.

לֹא בָּחַל בָּהּ

הִבִּיט

בְּעֵינֶיהָ הַכְּחֻלּוֹת הַצָּפוֹת

לָחַשׁ בְּאָזְנָהּ: "לוּ רַק אָרִית הָיִית?"

אֶת הַיָּרֵחַ לָךְ הָיִיתִי מוֹרִיד,

אֲבָל עַכְשָׁו רַק אֶת קְצֵה הָרְדִיד-

פִּסַּת בַּד שֶׁאִשְׁתוֹ מָאֲסָה

אֶת כְּתֵפָהּ הֵחֵמָּה

עֵת לִבָּהּ קָפָא,

כְּשֶׁיָּדוֹ בָּהּ נָגְעָה.

הִיא נָשְׁקָה לוֹ בְּחֹם

קָפוּא

וְהוּא לֹא חָשׁ בַּקְּלָלָה

שֶׁסִּנְּנָה מִתּוֹךְ עֶרְוָתָהּ.

 

לְמָחֳרָת

קֶרֶן שֶׁמֶשׁ הִבְלִיחָה

נִצְנְצָה דִּמְעָה שֶׁלֹּא הִשְׂכִּילָה

לָרֶדֶת אֶל קְצֵה אַפָּהּ,

אוֹתוֹ אַף סוֹלֵד אָרִי לְמֶחֱצָה

מַרְאֶה רַךְ שֶׁל נַעֲרָה תַּמָּה, פַּעַם זְהֻבַּת תַּלְתַּלִּים

עַתָּה קֵרַחַת בַּדֶּרֶךְ לַמַּעֲשֵׁנָה.

וְכָל מַעֲשֶׂה אוֹתוֹ הַלַּיִל שֶׁסִּפֵּר לַחֲבֵרָיו בְּגַאֲוָה

לֹא מָנַע מִמֶּנָּהּ לִהְיוֹת מִחוּץ לָרְשִׁימָה.

 

הוּא יָדַע גַּם יָדַע מָחָר תַּגִּיעַ אֲחוֹתָהּ הַצְּעִירָה.

*ביתן 24 היה ביתן הזונות היהודיות

 

6 תגובות

  1. שירי רבר

    קצת עצוב.

    שיר יפה.

  2. היי לאה
    זה כל כך חזק, האמירה בשיר שלך.
    החיים לא השתנו מאז.
    בעיניי, הכח לעזור ולשנות הוא כל כך חלש עדין, לקחת את ההחלטה ולעזור לפרט אינם מובנים מאליו.
    אם היית ארית!!!!
    אם היית לבנה!!!!
    אם היית ישראלית…
    אם היית סופרת ידועה הייתי לוקח אותך להוצאה שלי.

    להתראות טובה

    • תודה על תגובתך החמה.

      אם הייתי מספיק אמיצה הייתי כותבת שגם כאן כלום לא השתנה.

  3. שיר יפה, כמובן שביתן 24 הוא לא ביתן של זונות יהודיות כי לא היו זונות יהודיות בשואה, אלא זונות פולניות ששכבו עם אסירים פולנים שזכו לבונוס על תפוקה גבוהה.

    • אודה לך , אם תספר לי קצת על העניין. את האינפורמציה על ביתן 24 שמעתי ממרצה העובדת ביד ושם.

      כל שאר השיר בדייה.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות ללאה ברץ