לוּ עָמַדְתָּ עִמִּי עַל פִּי הַתְּהוֹם
הֲהָיִיתָ חָשׁ הַלְמוּת הָרִשְׁעוּת
שֶׁמְּנִיעָה אֶת חַיַּי
מִדַּיֵּק בַּמִּלִּים
שֶׁרוֹצוֹת לְהָקֵל
נִנְעֲצוֹת בְּעוֹרִי כִּמְחַטָיו שֶׁל דַּרְבָּן
סוֹפֵר דַּקּוֹת
שֶׁכָּאן מוּל הַנֶּצַח מְאַבְּדוֹת מַשְׁמָעוּת
קוֹלֵט מְרְחָבִים
עַד אֹפֶק רָחוֹק
מַרְאוֹת מַעֲצִימוֹת אֶת הַנּוֹף
לוּ עָמַדְתָּ עִמִּי עַל פִּי הַתְּהוֹם
רֶגֶל מוּנַחַת וְלֹא בְּבִטְחָה
הֲהָיִיתָ מְקַיֵּם הַבְטָחָה נוֹשָׁנָה
לָלֶכֶת עִמִּי עַד סוֹף הָעוֹלָם
מְחִירָהּ שֶׁל אַהֲבַת נְעוּרִים
מַבְכִּירָה
מַבְשִׁילָה
סוֹפָה
עֲמִידָה זְקוּפָה עַל אוֹתוֹ פִּי תְּהוֹם.
הֲהָיִיתָ רוֹאֶה מַכְפֵּלַת הַתְּמוּנוֹת
הֲצָפוֹת בְּעֵינַי.
שיר חזק ובלי הנחות, לאה.
הבית השני לא היה לי ממשי (אף שברור לי שהוא נחוץ לך, כחלק מדיאלוג).
בגלל כלליותו לקורא שאינו יודע מה שאת יודעת קונקרטית על פיסת החיים הזו, אני תוהה אם השיר לא היה יוצא מחודד יותר לקורא בלעדיו.
לאה יקירתי
שיר מדהים!
לא מסכימה עם אמיר, הבית השני נחוץ, בטח שהשורות הראשונות שלו.
את כותבת ליגה לאומית!!!
אהבתי
תודה!