הַמִּימוֹזָה הַבַּיְשָׁנִית
נָעֲצָה אַלְפֵי עֵינַיִם צְהֻבּוֹת
רוֹשְׁפוֹת הֲאוֹמְרוֹת אֵלַי:
"הֲשָׁכַחְתָּ אֶת הַפָּסוּק "דַע אֶת עַצְמְךָ?"
עֵינֵיהֶן הַצַּמְרִירִיּוֹת
מַתְרוֹת,
הֲשׁוּב תִּצְעֲדִי כְּמוֹ אֶדִפּוּס
אֶל מִקְדָש לְלֹא אֵל
כְּדֵי לָדַעַת אֶת עַצְמֵךְ?
בְּסוֹף הָעוֹנָה
עֵינֵי הַמִּימוֹזָה
מֻטָּלוֹת
עַל קַרְקַע שׁוֹמֵמָה
צִבְעָן כְּצִבְעֵי הָאֲדָמָה.
מתוך "לראות מעבר לעינים", אור עם 2006.
אני לא שלמה עם הצורה אבל התכן, ההתיחחסות לעיני המימוזה — הצמח האהוב על סבתי התורכיה שלפני זמן מה פורסם פה שיר עליה — זה נפלא.
תודה על תגובתך, אודה לך אם תכווני אותי לשיר על סבתך!
אני לא יודעת איך עושים את זה, אבל אם תיכנסי לבלוג שלי תוכלי למצוא.
לא שמוזכרת שם המימוזה, רק הסבתא.
התנגן לי יפה, בפרט המימוזה,
אבל מודה שלא הבנתי את הקשר הדימויי
בין המימוזה, לדע את עצמך ולאדיפוס.
אשמח להיכנס לפוזה של המורה שהיא כל כך טבעית לי ולהסביר.
אעשה זאת באופן צנוע – במייל
חג שמח ושבת שלום!
מצאתי את עצמי קוראת כמה פעמים את השיר , אהבתי את הקשר בין העיניים המטאפוריות של המימוזה לבין עיניו של אדיפוס. שיר מעורר מחשבה, זה ללא ספק.
המון תודה!
לאה, המסגרת של המימוזה והדרמה המיתית עובדות יפה מאוד כל אחת לעצמה, אבל יש לי הרגשה שיש איזשהו גשר בין זו לזו שנשאר אצלך במחשבה, אבל עלום מן הקורא.
האם הקורא לא רואה אותי צועדת כמו אדיפוס בנוף המימוזה הבישנית?
בתודעתי אכן נוצרה הקבלה מלאה בין חיפוש הזהות של אדיפוס ובין חיפוש הזהות שלי.
סופה של המימוזה (או עיניהן הצמריריות של המימוזה) כסופן של עיני אדיפוס. ואני, האם אדע את עצמי? או שמא סופי כסופו של האיש?
תודה על ההארה. כל הארה עוזרת לי להבין גם את עצמי.
נדמה לי שדווקא ההקשר בין אינספור "העיניים" של המימוזה (דימוי שלא קל לדמות) לשתי אלה של אדיפוס יוצר עולם פיגורטיבי עמוס שקצת קשה לחברו יחד. העיוורון הרי הוא בעצם של הדוברת.
יש כאן מימוזה בהקשר מטונימי לדוברת, אדיפוס בהקשר מטפורי, והדוברת, שמצבה בחיים (שהדימוי אמור להאירו) לא ממש ידוע לקורא.
מודה, שבתהליך הכתיבה לא חשבתי על הקורא.
כל האנלוגיות זרמו אל תוכי- אגואיסטית. אולי לכן סופי כמו פריחת המימוזה על האדמה!
תודה על המבט מאיר העינים!
חס וחלילה. ואין לזה קשר לאגואיזם. זה קשור לתפיסת האמנות כדיאלוגית. אולי יעניין לך בעניין זה "הקורא עונה ליצירה" –
http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=2638&blogID=182
תודה, אקרא ואלמד!
אוהבת.