בננות - בלוגים / / חתונות
גולדפיש
  • דפנה שחורי

    נולדה בתל אביב 1968 אם לשתי בנות. פרסמה עד כה שלושה ספרי שירה. בימים אלה רואה אור ספר שירים חדש גולדפיש' בהוצאת כרמל-עמדה(שרבים מתוכו פורסמו בגיליונות "שבו" האחרונים.) השירים הראשונים התפרסמו בכתב העת 'עכשיו' שבעריכת פרופ' גבריאל מוקד, וכן הספר הראשון "סאם ישכיב אותי לישון'' הופיע אף הוא בהוצאת 'עכשיו'.  מפרסמת שירים בכתבי עת ובעיתונות. כותבת ביקורות ספרות בעיתון ישראל היום, ווכן בעלת טור שירה ב'ישראל היום' ). עורכת ספרים. רשימות רבות אפשר לקרוא בארכיון אתר נרג-מעריב. זכתה (פעמיים) בפרס קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות. חלק מן השירים תורגמו לאנגלית.

חתונות

 

בענייני חתונות:
כפי ששנינו יודעים בתה של איה 'רוצה מאד להתחתן'. אז בבוא היום המיוחל נוזמן לחתונתה. 
נלבש מלבושים חגיגיים ואלגנטיים-כאלה שלובשים על מגרשי טניס, על משטחים ירוקים(כמו בקיסריה). נגיע כשני תאומי צביה(או איילה או השד יודע מה) (לבושים נוסח המינגווי ואחותו) בשמלות מלמלה. אחר כך, כמובן, איה עצמה תשתחרר היישר לזרועות אהובה אליעזר וגם הם יערכו את החתונה המיוחלת לה חיכו שנים רבות. החתונה שלהם תיערך ודאי באיזה בית אבות נשכח-אי שם בפאתי בת ים.
המסקנה היא שכנראה בנות צריכות להתחתן לפני אימותיהן(ומסקנה נוספת היא שכדאי להן להזדרז כדי שגם חתונתה של האם  תיערך במקום ראוי). גם שתי בנותיי הלא 'רוצות מאד להתארס'. אז גם הן תתחתנה כשתגענה לפרקן. ואחר כך אולי גם שעתנו תגיע ונתחתן שנינו במקום שאתה תבחר בו. אך עד לרגע המיוחל והנכסף לא נותר לי הרבה לעשות אז אני עוסקת בקריאה:
"חי נפשי, אמר גוריו בארשת שאננה לכאורה, חיי שלי הן שתי בנותי. אם הן נהנות, אם הן מאושרות,לבושות יפה, אם הן מהלכות על גבי שטיחים, מה אכפת לי איזה בגדים יש עלי ואיך נראה המקום שבו אני ישן? לא קר לי אם להן חם ולעולם איני משתעמם אם הן צוחקות. אינני מצטער אלא במה שמצער אותן.
כאשר תהיה אב, כאשר תשמע את ציוץ ילדיך שלך ותגיד לעצמך : זה יצא ממני! כשתרגיש את היצורים האלהמחוברים אל כל טיפה מדמך, שהם המיטב שלו… כאשר נעשיתי אב, הבנתי את אלוהים.
הוא נמצא בכל מקום, כי הבריאה יצאה ממנו. וכך אני עם בנותי. ורק שאני אוהב את בנותי יותר משאלוהים אוהב את העולם, כי העולם איננו יפה כמו האלוהים, והבנות שלי יפות ממני".
                                                                                                                                     אבא גוריו(בלזק)

 

2 תגובות

  1. אבא גוריו לא השתנה מאז התיכון שלי אני רואה.
    בחרת את הקטע הכי לא מובן לי אז בתור מתבגרת שהעולם סובב סביבה ועדיין לא מובן לי 20 שנה אחרי כשהעולם סובב סביב הילדים שלי אבל לא רק!
    אני זוכרת עד כמה הקטע הזה העציב אותי ודכדך. עד דמעות.
    לא ידעתי אם לרחם על אבא גוריו או לבוז או לנער אותו או לשלוח אותו לאימא שלי שתספר לו ש"אני לא המשרתת שלהם".
    היום הרגשות קצת קהו, אבל הוא נותר בודד ועלוב ואומלל והרוס כאז.
    אולי היום יש לי דיבור אתו יותר משהיה פעם.
    תודה שהבאת אותו לביקור.

  2. אוי נפלא. ובלזק הוא אחד האהובים עלי. למרות שעכשיו קראתי את "רוקסנה" והתאהבתי בדניאל דפו.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לדפנה שחורי