גולדפיש משוררת ועורכת

לַחֻלְדָּה אֶקְרָא דַּפְנָה אֶקְרָא לָהּ גַּם אַלּוֹן אֶקְרָא לַחֻלְדָּה גַּם דַּפְנָה וְגַם אַלּוֹן לָרֹאשׁ שֶׁלָּהּ שֶׁהֻפְרַד מִן הַגּוּף בְּאַכְזָרִיּוּת בִּידֵי לוֹכֵד מַזִּיקִים אֶקְרָא אַלּוֹן לַגּוּף הַמְפַרְפֵּר שֶׁנּוֹתַר עַל הַקַּרְקַע נְטוּל כִּוּוּן אֶקְרָא דַּפְנָה לַסֵּבֶל הַטָּהוֹר הַנָּקִי אֵין אַגַּב שֵׁם אֲבָל אֶת אוֹתוֹ בֹּקֶר שֶׁבּוֹ גִּלִּיתִי אֶת הַחֻלְדָּה אֲכַנֶּה קָתַרְזִיס וּלְכָל קוֹרְאַי שֶׁהַמִּלִּים הַלָּלוּ סְתוּמוֹת בַּעֲבוּרָם אֶקְרָא קָהָל עִוֵּר חֵרֵשׁ לְסִבְלוֹתַי ...

    הנה שיר "אלמדוברי" נפלא של גיורא פישר – אורח בבלוגי בְּסֶרֶטוֹ, אוּמְבְּרִיָה   שִׁשִּׁים שָׁנָה גָּרְתִּי בְּרוֹמָא סִפֵּר לִי סֶנְיוֹר לוּקָא, וְעַכְשָׁיו חָזַרְתִּי הַבַּיְתָה. רַק פַּעֲמוֹנֵי סֶרֶטוֹ מַסְדִּירִים אֶת גַּעֲגוּעֵי הַלֵּב רַק אַלּוֹנֵי אוּמְבְּרִיָה בָּאָח יוֹדְעִים לָשִׁיר לִי שִׁיר עֶרֶשׂ.   וּכְשֶׁאִשְׁתּוֹ מַפְנָה אֶת גַּבָּהּ הוּא מְחַיֵּךְ אֵלַי וּבְעֵינָיו מִתְנוֹצְצִים הַמָּיִם הַזּוֹרְמִים בְּעֶרְוַת הַנַּחַל שְׁבַע מֵאוֹת מֶטֶר וְשָׁנִים לְמַטָּה. הוּא ...

http://cafe.themarker.com/view.php?u=182857

          הם התנשקו עד שהיא לקחה לעצמה את הפה שלו והוא לקח לעצמו את הפה שלה הם לא הרפו עד שהלחימו עצמם לצורת קעקוע כחול של לוחם ופייה. בקיץ נסעו לראות תערוכה של גוף מחובר לגוף "אותו ניתן להפריד רק בעזרת חיתוך עמוק במרכז או על ידי ביצוע של שבר חריף באזור הצוואר" הסביר איש שמן ...

במאי באביב פרחו אחד עשר עצי סיגלון ברחוב בלוך שם הלכתי לאורכו למרפאת שיניים לבושה אדום בוער אבל במצב רוח ירוד למרות זאת הצבעתי באצבע ספוגת חיים על שרשרת העצים הסגולים שניצבה בפתחי הבתים כמו שוטרים לובשי חג מכוניות פרצו מרחוב אבן גבירול כאילו אחרי זנב של פח מאוחר כבר שיצמחו לי שיניים מחדש מאוחר כבר להיות שוב פעם בת ...