בננות - בלוגים / / על 'שארית החיים' צרויה שלו ב'ישראל היום'
גולדפיש
  • דפנה שחורי

    נולדה בתל אביב 1968 אם לשתי בנות. פרסמה עד כה שלושה ספרי שירה. בימים אלה רואה אור ספר שירים חדש גולדפיש' בהוצאת כרמל-עמדה(שרבים מתוכו פורסמו בגיליונות "שבו" האחרונים.) השירים הראשונים התפרסמו בכתב העת 'עכשיו' שבעריכת פרופ' גבריאל מוקד, וכן הספר הראשון "סאם ישכיב אותי לישון'' הופיע אף הוא בהוצאת 'עכשיו'.  מפרסמת שירים בכתבי עת ובעיתונות. כותבת ביקורות ספרות בעיתון ישראל היום, ווכן בעלת טור שירה ב'ישראל היום' ). עורכת ספרים. רשימות רבות אפשר לקרוא בארכיון אתר נרג-מעריב. זכתה (פעמיים) בפרס קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות. חלק מן השירים תורגמו לאנגלית.

על 'שארית החיים' צרויה שלו ב'ישראל היום'

12.00

Normal
0

false
false
false

EN-US
X-NONE
HE

MicrosoftInternetExplorer4

/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"Table Normal";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-priority:99;
mso-style-qformat:yes;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:11.0pt;
font-family:"Calibri","sans-serif";
mso-ascii-font-family:Calibri;
mso-ascii-theme-font:minor-latin;
mso-fareast-font-family:"Times New Roman";
mso-fareast-theme-font:minor-fareast;
mso-hansi-font-family:Calibri;
mso-hansi-theme-font:minor-latin;
mso-bidi-font-family:Arial;
mso-bidi-theme-font:minor-bidi;}

סוד הקסם הבורגני

 

על: "שארית החיים", צרויה שלו, הוצאת כתר, 2011 , 336 עמ'

 

דפנה שחורי

תהליך הכתיבה הוא מיסתורי. אך לעיתים השלב הבא, הצלחתו או אי-הצלחתו של ספר, מתברר כתהליך מסתורי עוד יותר. לא תמיד ברור מדוע ספר מסוים יככב חודשים רבים בראש סולם רבי המכר, בעוד שספר אחר, שלא נופל ממנו באיכותו, ייעלם במהרה מן המדפים למנוחת עולמים במחסני ההוצאה האפלים.

אם כך מהו סוד הקסם של צרויה שלו, שספריה נמכרים בעשרות אלפי עותקים, מתורגמים לשלל שפות, וזוכים לפופולריות ברחבי העולם ובעיקר בגרמניה? היכן מצויה נקודת הג'י בכתיבתה שגורמת לכל כך הרבה קוראים להתענג על ספריה?

מחברת "רקדתי עמדתי", "חיי אהבה", "בעל ואישה", "תרה " וכעת "שארית החים" , היא לפני הכל מספרת מוכשרת שמגוללת בשפה מדוייקת ועשירה, ועם זאת קלילה ואוורירית, סיפורי חיים שנוגעים לרבים מאיתנו ולכן מאפשרים הזדהות. ובנוסף, בכל רומן שלה ניצבות במרכז דמויות נשיות מוכרות, שהיו יכולות בקלות להיות השכנה ממול של כל אחד מאיתנו. נשים שעושות אהבה, נישאות, יולדות, בוגדות, מקנאות, מתגרשות, פוצחות בפרק ב', חוות את משבר גיל השלושים או את משבר גיל המעבר. כך שאם נתחשב בעובדה שקהל קוראי הרומנים בארץ ובעולם הן בעיקר קוראות, אז הנה תשובה חלקית לסוד הצלחתה.

"שארית החיים" החדש, משתרע על פני שנים רבות ומגולל סיפור משפחתי, רב דורי, שעונה על קביעתו המפורסמת של טולסטויי, בפתיחה ספרו "אנה קרנינה", כי "כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו, אך כל משפחה אומללה אומללה על פי דרכה".

אלא שהפעם, בניגוד לרומנים קודמים שלה, פורשת שלו את דמות האישה, כמניפה, על פני שלושה דורות ומפצלת אותה לשלוש נשים בנות גילאים שונים.

במרכז ניצבת דינה, מרצה להיסטוריה כבת 45, המשתייכת למעמד הבינוני בורגני, ומייצגת את דור הסנדוויץ'. אותו דור הנמצא לחוץ כבמלקחיים בין ילדיו מצד אחד לבין הוריו המזדקנים מצד שני. מצידה האחד של דינה יש את אמה חדווה, אישה כבת השמונים ששוכבת בבית חולים על ערש דווי ומפליגה בזיכרונותיה לימי ילדותה בקיבוץ בעמק החולה כבת להורים חלוצים. ומצידה השני ישנה בתה היחידה ניצן, נערה מתבגרת שמסתגרת כל היום בחדרה וכבר אינה מבקשת את קרבתה כבעבר. גם אחיה אבנר, עו"ד במקצועו, שמכהן גם הוא כדמות מרכזיות ברומן, חווה כמותה את משבר אמצע החיים: נלחם בכרס התופחת, לכוד בנישואים אומללים ונאחז בחיים על ידי כך שהוא מתבונן בערגה באהבתם של זוגות אחרים. גם בן זוגה של דינה, גדעון, צלם עיתונות, נתון כולו לעבודתו ועיוור למצוקותיה. ועל אף שהמצלמה תלויה תדיר על צווארו, היא קולטת הכל, מלבד את רגשותיה של אישתו.

דעיכת האם מצד אחד, אטימותו של בעלה מצד שני, האיום שבתה תיכף ופורחת מהקן, כולל זיכרון תינוקה שמת ברחמה עוד בטרם נולד – כל אלה  מעוררים בה צורך עז לנגוס בשארית החיים שמתמסמסים לנגד עיניה ורצון להתמלא בחיים חדשים. וכאקט לחייה המתרוקנים היא פוצחת, למרות התנגדות המשפחה, בתהליכי אימוץ ילד קטן מסיביר הרחוקה.

את "שארית החיים" ניתן לראות כספר סמי – אוטוביוגרפי שיש בו לא מעט פרטים ביוגרפיים מחייה של המחברת, כמו למשל סיפור האימוץ שלקוח מחייה האישים. שלו ובן זוגה, הסופר איל מגד, למרות שלשניים ילדים משלהם, אכן אימצו לא מכבר ילד.  מגד פרסם לפני כשנה את "איך לחיות"- רומן הגותי- רליגיוזי שסיפר, בעזרת קטעי הגות בעלי אופי ווידויי, מהלך מפתיע של אימוץ ילד מסיביר. כעת כמו היגיע תורה של שלו לספר על על כך מנקודת מבטה. כך שכל אחד בדרכו שלו, ביטא את הסיבות הצפויות שהובילו אותו למעשה : ריקנות, התרוקנות, משבר גיל המעבר, רצון להתחבר מחדש לילד שבתוכנו, תשוקה להחזיר את הגלגל אחורה, לתקן עוולות עבר, להשיב את שהוחמץ, הצורך לפסוע שוב פסיעות ראשונות של הורים טריים וכו' .

משבר אמצע החיים שבו עוסק הספר כולו, כמוהו כסכין החוצה את החיים לשניים, ומותירה תהום פעורה. גיבוריה של שלו מגששים אחר דרכים לאחות את הסדק, עורכים חשבון נפש תוך שהם שואלים עצמם: מה שהשגנו עד כה? האם אנחנו מאושרים? האם אנחנו אומללים? מה עוד היינו רוצים שאין לנו?   

"שארית החיים" מצטייר, כמו ספריה הקודמים של שלו, כטלנובלה משובחת, שבנוייה פרקים פרקים המתארים דמויות והתרחשויות וגורמים לקורא לדריכות להמשך ההתפתחויות. אך ייחודה של שלו, בין היתר, הוא בכך שלקחה את ז'אנר הרומן הרומנטי ואת ז'אנר הטלנובלה, צעד אחד קדימה להיכלות הספרות המשובחת. וזאת בזכות לשון עשירה ומרובדת, ציור מדויק ביותר של פיסות מציאות,  שפה נקייה ובהירה עד כדי שקיפות, כמו גם תכנים שקורצים לסיפורי המקרא וחפירות ארכיאולוגיות באתרים של נפש ונוף.

באופן מטאפורי ניתן לראות את ספריה של שלו כמזוודות של מילים אשר  נוסעות על המסוע, מבלי לסטות ימינה או שמאלה, מבלי למעוד. להיפך, הן נעות בבטחה ונבלעות בבטן המטוס, בדרכן לכבוש יעדים נוספים ברחבי העולם.

 

 עמידתה הבטוחה במרכז, מייצרת ספרות "קום איל פו" במיטבה, כזו שאינה מסתכנת ושמתעכלת בנקל בקיבתו של הקורא. כשאת החומרים לספריה היא אוספת לרוב מאבני המקום, כמו פועלת על פי עצתו הנבונה של יהודה עמיחי שכתב בשיר הקרויי 'עצות האהבה הטובה': "אל תאהב הרחוקות. קח לך מן הקרובות / כמו שבית נכון לוקח לו מאבני המקום.."

 

 

תגובה אחת

  1. איריס אליה כהן

    רשימה מצויינת ומדוייקת. עוד לא סיימתי, אבל כל מילה בסלע.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לדפנה שחורי