נֵשֵׁב בַּנּוֹף בַּדִּמְדּוּמִים
כְּשֶׁיַּתְחִילוּ הַצִּירִים
אֲנִי אֵשֵׁב עַל בִּרְכֶּיךָ
כְּמוֹ עַל כִּסֵּא מְיַלְּדִים
עֵירֻמָּה
וּמִתַּחַת כְּבָר הֵכַנְתָּ אֶת הַמַּצָּע
קַעֲרַת חֲלַב עִזִּים חֲמִימָה
לְתוֹכָהּ יִגְלֹשׁ הַיְצוּר שֶׁלָּנוּ
עִוֵּר וְחַם
מְכֻסֶּה עֲרָפֶל קְרוּמִי לָבָן
וְאַתָּה תְּלַקֵּק אוֹתוֹ
עַד שֶׁיִּתְגַּלֶּה לִשְׁנֵינוּ
מתוך הספר "גולדפיש" שעומד לראות אור בהוצאת "כרמל-עמדה"
איזה טוב לראות שאת עדיין איתנו בבלוג לא מזמן יצאה חוברת עכשיו וכמה מפתיע לראות שמקומך יצא נשכר שהרי לפני חודשיים ראיינת את מוקד וויזן לעיתון מעריב ואני כבר חשבתי שזה בחזקת שמור לי ואשמור לך אולי תראייני את שניהם שוב אבל הפעם לבננה בלוג כאן כולנו נעודד אותך ונמחה לך כפים ודרך אגב ללדת על ברכיך קצת מזכיר את הצירוף של וולך לשבת על ברכיך
ויצמן יקירי תודה על המאמץ ועל הקריאה הקשובה
דפנה,
תסלחי לי אבל השיר מפחיד אותי נורא. מזכיר לי במשהו את הלידה של תינוקה של רוזמרי, שם הולד הנולד הוא בנו של השטן ומה שרואים הצופים (עד כמה שאני זוכר) הוא את ידיו או רגליו של התינוק והם מזכירים רגלי עז כמו שמיוחס לשטן.
גיורא, קודם כל הצטערתי שלא פגשתי אותך בשבוע שעבר בערב ההוא על הגג מול הים -שמעתי שהיה נפלא
ולעניין השיר : כמה מעניין, וזו קסמה ויופייה של השירה, שכל אחד רואה משהו אחר, נוף אחר, אווירה שונה.
אני כשכתבתי את השיר ראיתי אחרת, הרגשתי אחרת-בעיקר כמיהה תשוקה חרטה החמצה.
אגב, עשית לי חשק לראות את הסרט הגאוני הזה שוב
דפנה אני זוכרת שיר זה או דומה שקראתי אצלך פה אהבתי מאוד והתגעגעתי אליו. זו היתה תחילת אהבתי לשירייך. זוכרת שהיו אנשים שהזדעזעו ולא הבנתי למה.
שוב אני חושבת שככה צריך ללדת . יחד.
מירי אכן העליתי אותו לפני מספר חודשים אבל אז לא היה מנוקד ועכשיו לקראת צאת הספר קבלתי את כל השירים מנוקדים מההוצאה אז אעלה חלק מתוכם שוב
תודה וגם אני חושבת: אם ללדת אז ככה
תארי לעצמך פסל כזה. לא מעיזה לחשוב אפילו איך עושים את זה.
מירי ממש הדלקת אותי
מה דעתך על פסלון כזה?? יש עוד שיר בסדרה אעלה אותו מחר
מה דעתך עם כל הנטף והזלג והדם והחלב ??
רוצה רוצה רוצה דיאלוג כזה איתך
דפנה לא התכוונתי באמת . לפחות לא עכשיו אבל חומר למחשבה.
בינתיים אולי נפסל אותו במילים.
קטונתי . לא מהשיר מגוף האדם-אישה פאר היצירה האלוהית כפול שתיים ותינוק? וואו . אני בכלל יצור כל כך אינדיוידואלי. אבל באמצעות מחשב אולי יותר ישים. איפה סמדר…
מחפשת פתח מילוט.
בכל מקרה דפנה נורא ציער אותי בפעם הקודמת שלא היתה הקשבה לשיר. בטח יותר ממך 🙂 והנה עכשיו כבר הצטרפו כמה בנות יקרות לחגיגה.:)))))))))
את השיר אהבתי. מחכה לפסל של מירי. א.
אומי תודה וגם אני בחיכיון
היי דפנה
כל כך יפה
עד שיתגלה לשתיינו
גדול האינסייט ההבנה
להתראות טובה
טובה תודה תודה
אגב, חיכיתי חיכיתי אתמול ב"תמר" ומי לא בא? טובה
אכן אולי בשבוע הבא- רק מוקדם יותר
הממד החייתי השיתופי בין האשה והגבר נראה לי מקסים. הרבה ריטואלים מיסטיים בעולם העתיק היו דרכים לשבירת המחיצות בין האדם התרבותי לטבע הצמחי-חייתי. חזרה מבוקרת לפרק זמן מוגדר באורח חוקתי.
יפה. תודה
כל כך מיסטי דפנה, כמו טקס קדמון.
כאילו מתוך ערפילים.
יפה מאוד מאוד.
סיגל תודה תודה
נכון, תחושת ערפילים
דפנה, אינני מתיימר להיות אובייקטיבי, אבל השיר הזה הוא שיר מאוד מרגש וחזק. כל התיאור החייתי, הטבעי, הנשי, הרחמי של הלידה, שאין בו רוך או חמלה, אלא יופי טבעי, כל כך מדבר אליי.
האם אתה סובייקטיבי?
התכוונתי רק לומר שאני זה שמוציא את ספר השירים הזה, אז שלא יחשדו בי בכשרים כמי שמנסה לקדם אותו. כלומר, אהבת השירים קודמת להוצאת הספר, הם הסיבה להוצאת הספר, וחלילה לא להפך. רני.
כמובן רני ותודה