העברית מתעללת במשוררים. מה שמשורר יוצר נקרא בעברית 'שיר': אותה מילה המתארת את מה שמשמיעים ברדיו ומבצעים בערבי שירה בציבור. באנגלית יש poem ו-song ואצלנו אין הבדלה בין השניים. ההפרדה אינה אפשרית כי שני הצדדים רוצים את המילה המוכרת, זו שצברה לה פופולריות ומוניטין. ושניהם צודקים: 'שיר' הרי קשור בשורשו ל'משורר' – ומצד שני גם ל'לשיר', כלומר לבצע בקול עם מוזיקה. יתר על כן, יש מסורת שלמה של 'שיר אמנותי' (בגרמנית Lied) שמחברת את שני המושגים האלה – אבל זו הגיעהלאיזשהו מבוי סתום עם המעבר מהמוזיקה הקלאסית למוזיקה הפופולרית של המחצית השנייה של המאה ה-20 (ועל זה אפשר לכתוב עוד הרבה, אבל זה לא העניין כאן).
בזמנו הוצע להבדיל בין 'שיר' ל'פזמון' – אבל יוצרי המוזיקה הפופולרית שונאים שמכתיבים להם דברים, וכך הפכה 'פזמון' למילה ארכאית, שמזכירה רק את דן כנר וקשה מאוד לקשר אותה ללהיט האחרון של בריטני ספירז. מצד שני, 'הכה בי מותק עוד פעם' הוא גם ממש לא 'שיר'; אפשר אולי לחשוב על שירים של הביטלס, שירים של מתי כספי, שירים של שלום חנוך – אבל שיר של בריטני? של הראפר '50 סנט'? של הרכב הטראנס אינפקטד מאשרום? נראה שהמילה מתחילה להתפרש על קצת יותר מדי שטח, לקבץ תחת אותה קורת-גג מושגים שאין להם שום קשר זה לזה.
ההתפרשות הזו מעוררת שוב את הצורך בחלופות, ויש בהחלט כמה. למשל 'להיט' שהוזכר כבר קודם, התרגום העברי ל-hit. שזה נהדר אם אתה בגלגל"צ ומשמיע רק להיטים, אבל בעייתי כשמנסים להתייחס ליצירה שאפעס, כשלה במבחן המסחרי ולוהטת קצת פחות מאוקיינוס הקרח הצפוני. מעולמם של יוצרי הטראנס קיבלנו את 'קטע' או 'רצועה' – ניסיונות לתרגום של המושג track, שנוצר כדי לתאר יצירות טראנס שלא מכילות מלים או שהמלים אינן החלק החשוב בהן. אבל עם כל הכבוד, 'קטע' היא כבר מילה מועמסת להפליא, ו'רצועה של כריסטינה אגילרה' נשמע יותר מדי כמו היסטוריית הגיגול של בו עשרה שטוף זימה. נסו מה שתנסו, ה'שיר' עדיין שולט במרחב.
אפשר גם לנסות את הכיוון ההפוך: לתת לאנשי 'כוכב נולד' את המילה 'שיר', ולחפש מילה אחרת למה שכותב המשורר. מתוך קנאה ל-poem האנגלי אפשר לקרוא לשיר כתוב 'פואמה', אבל אז נתקלים בבעיה, כי המושג 'פואמה' כבר קיים בעברית, בהשאלה מהיוונית, ומתייחס לסוג מסוים של שיר – ארוך, אפי, עלילתי ושונה לחלוטין מרוב השירה הנכתבת כיום בעברית.
בקיצור, נתקענו עם השיר כמו חתן עם הכלה, וכל ניסיון להתיר את התאומים הסיאמיים נדון לכישלון מוחלט.
(ובינתיים ב'זוטא': עלה הגיליון השלישי, נוסף קישור לגיליונות קודמים, ואנחנו פתוחים את הדלת לאמנים פלסטיים, ציירים, מאיירים, צלמים ואמני מחשב שמעוניינים לפרסם תמונות – שלחו אלינו, ל- zuta@bhasofer.org.il, ותבוא עליכם הברכה)
רונן, עוד ברכות על הזוטא, שיותר ויותר נראה לא זוטי כלל.
אשר לשיר – עתיקותה של העברית ואולי גם קפאונה הארוך אשמים בכך.
SONG ו SING שימש גם הוא בשתי המשמעויות (MEISTESINGER) בטרם נפרדו הפזמונאות והשירה, או אם תרצה, השירה מהמוסיקה. המלה POEM היוונית במקורה, משמעותה פשוט "יצירה".
חבל שאיבדנו את המלה "פיוט" (הגרסה העברית לאותה מלה היוונית)ואיתה את ההבחנה הזו.
המלה פיוט שרדה בעיקר במחזורי תפילה. כמו כן זכור לי שגבריאל פרייל נהג לכנות משוררות פייטניות. אבל השיר לא היה פיוט…
היום ההגדרה איבדה את הגדרות.שיר הוא מה שנקרא שיר?!
'פיוט' היא בהחלט מילה שהיתה חסרה לי בדיון הזה, ותודה שהעלית אותה. גם כאן, התהליכים שעברו על העברית צמצמו את ה'פיוט' לקטגוריה של שירת קודש בלבד, אבל הייתי שמח אם היתה חוזרת ומתרחבת לתאר את כל השירה הכתובה באשר היא.
בגרמנית שירה נקראת Dichtung (מלה שפירושה "עיבוי") ומשורר הוא Dichter.
גם אני מצטערת שכמעט ולא משתמשים במלים המסורתיות היפות, פיוטים וזמירות, ואם משתמשים אז בהקשר דתי בלבד. אבל פיוטים וזמירות לא נועדו רק לשבת…
ובצר לה הלכה העברית וטבעה את המונח "שירי משוררים", להבדיל משירים "סתם". דא עקא ש"שירי משוררים" מתייחס רק לאלה מביניהם שהולחנו, וכל השאר נותרו בלי שם מיוחד בשבילם.
ומצד שני, עדה, "לשורר" התייחד בעברית שלנו דווקא למשמעות POETRY, אף שבמקורות אין הבחנה כזו. השורש כנראה עתיק מאוד וקשור למכלול טקסי (באכדית משמעותו קשורה בריקוד).
באוגריתית משמעו דומה לעברית, ואולי בכלל קרוב ל"שרר" כלומר מחרוזת (או מחזורת) מלים.
ומצד שני, עדה, "לשורר" התייחד בעברית שלנו דווקא למשמעות POETRY, אף שבמקורות אין הבחנה כזו. השורש כנראה עתיק מאוד וקשור למכלול טקסי (באכדית משמעותו קשורה בריקוד).
באוגריתית משמעו דומה לעברית, ואולי בכלל קרוב ל"שרר" כלומר מחרוזת (או מחזורת) מלים.
והעניינים עוד מסתבכים כשמזמינים אותך ל'ערב שירה' ולך תדע אם זו שירה בציבור (יש שיוסיפו: רחמנא ליצלן) או ערב POETRY ואז יש המתחכמים עם 'זימרה' לעומת 'שירה' ושום דבר לא ממש 'יושב טוב'. אכן, העלית סוגיה מעניינת, רונן. בוא נתנחם בזה שיש לא מעט מקרים שבהם העברית דווקא 'מנצחת' את האנגלית (למשל).
כשאני רוצה להבדיל בין השניים אני אומרת — זֶמֶר.
היי רונן
בתור כותבת פזמונים, לקח לי זמן לשים לב לעובדה שזה- פזמון.
כשגיליתי את המילה פזמון בחיי לרגע או יותר נצבט לי הלב, אבל גם נצבט לי הלב כשגילית שאני כותבת לחנים ולא סימפוניות, כניראה זה מה שמתאים לי…
לקום בבוקר בשביל זה.
השאלה על הבדל בן שיר לפזמון מאוד נכונה בעיניי, זה מבלבל…
להתראות טובה
טובי הכותבים בתחום הזמר, כמו נעמי שמר ואהוד מנור, ממש לא אהבו שמכנים אותם משוררים. הם הקפידו על ההבחנה בין משורר לפיזמונאי ולא ראו במעמדם כפזמונאים פחיתות כבוד (ובצדק!).
היום – כל זב חוטם שמחבר מילה עילגת למילה עילגת ומצמיד להן לחן וגיטרות ל"יוצר" ול"משורר" יחשב.
שאלה יהיו הצרות שלנו. אפשר גם למצוא יתרון בשימוש הכפול הזה, בכך ששני העולמות יתקרבו ויתרחקו ויהיה איזה מגע ביניהם. שיזדיינו קצת אני אומר, השיר והשיר.