בננות - בלוגים / / שיר הוא…
מה שהיה מותר
  • רונן אלטמן קידר

    רונן אלטמן קידר נולד בתל אביב ב-1972. הוא סיים תואר ראשון במתטיקה ובפיזיקה ותואר שני בפילוסופיה והיסטוריה של המדעים באוניברסיטת תל-אביב. הרומן הראשון שלו, "פרפרי כאוס" ראה אור בשנת 2000 בהוצאת שופרא, וספר השירים הראשון, "סימני נשיכה" הופיע בהוצאת הליקון בקיץ 2007. כמו-כן פרסם שירה ופרוזה בכתבי-עת רבים ובמספר אנתולוגיות, והיה מעורכי ערבי השירה ב'מרתף 10' בחיפה והמפיק בפועל של הפסטיבל הבינלאומי 'שער' לשירה, שנערך בתל-אביב-יפו. שיריו תורגמו לערבית, אנגלית ורוסית, וכמה מהם הולחנו ובוצעו בפסטיבל הבינלאומי "מוסיקה נשכחת" בגרליץ, גרמניה בשנת 2006. רונן אלטמן קידר הוא גם מיוזמי "הנונסלט - בשליגזין הוליסטי", עיתון נונסנס קצר-מועד שראה אור ב-1995; ממקימי צוות 'פעמון הזכוכית' של מופע הקולנוע של רוקי ודמות בולטת בקהילת 'רוקי' בישראל; חבר ותיק בקהילת 'עין הדג', שם כתב מספר ביקורות קולנוע מושחזות תחת השם 'נונין'; תורם ותיק לוויקיפדיה העברית; ובלוגר מתחיל. כמו-כן הופיע על במות שונות במסגרת פרוייקט תיאטרון-השירה "בני שחר ובנות לילית", היה ממקימי קבוצות המשוררים "קסת" ו"און" וכתב (יחד עם ענבר גלבוע) את סרט הסטודנטים "איפור" (Make-up) שזכה להצלחה בפסטיבלים שונים בארה"ב.

שיר הוא…

העברית מתעללת במשוררים. מה שמשורר יוצר נקרא בעברית 'שיר': אותה מילה המתארת את מה שמשמיעים ברדיו ומבצעים בערבי שירה בציבור. באנגלית יש poem ו-song ואצלנו אין הבדלה בין השניים. ההפרדה אינה אפשרית כי שני הצדדים רוצים את המילה המוכרת, זו שצברה לה פופולריות ומוניטין. ושניהם צודקים: 'שיר' הרי קשור בשורשו ל'משורר' – ומצד שני גם ל'לשיר', כלומר לבצע בקול עם מוזיקה. יתר על כן, יש מסורת שלמה של 'שיר אמנותי' (בגרמנית Lied) שמחברת את שני המושגים האלה – אבל זו הגיעהלאיזשהו מבוי סתום עם המעבר מהמוזיקה הקלאסית למוזיקה הפופולרית של המחצית השנייה של המאה ה-20 (ועל זה אפשר לכתוב עוד הרבה, אבל זה לא העניין כאן).

בזמנו הוצע להבדיל בין 'שיר' ל'פזמון' – אבל יוצרי המוזיקה הפופולרית שונאים שמכתיבים להם דברים, וכך הפכה 'פזמון' למילה ארכאית, שמזכירה רק את דן כנר וקשה מאוד לקשר אותה ללהיט האחרון של בריטני ספירז. מצד שני, 'הכה בי מותק עוד פעם' הוא גם ממש לא 'שיר'; אפשר אולי לחשוב על שירים של הביטלס, שירים של מתי כספי, שירים של שלום חנוך – אבל שיר של בריטני? של הראפר '50 סנט'? של הרכב הטראנס אינפקטד מאשרום? נראה שהמילה מתחילה להתפרש על קצת יותר מדי שטח, לקבץ תחת אותה קורת-גג מושגים שאין להם שום קשר זה לזה.
ההתפרשות הזו מעוררת שוב את הצורך בחלופות, ויש בהחלט כמה. למשל 'להיט' שהוזכר כבר קודם, התרגום העברי ל-hit. שזה נהדר אם אתה בגלגל"צ ומשמיע רק להיטים, אבל בעייתי כשמנסים להתייחס ליצירה שאפעס, כשלה במבחן המסחרי ולוהטת קצת פחות מאוקיינוס הקרח הצפוני. מעולמם של יוצרי הטראנס קיבלנו את 'קטע' או 'רצועה' – ניסיונות לתרגום של המושג track, שנוצר כדי לתאר יצירות טראנס שלא מכילות מלים או שהמלים אינן החלק החשוב בהן. אבל עם כל הכבוד, 'קטע' היא כבר מילה מועמסת להפליא, ו'רצועה של כריסטינה אגילרה' נשמע יותר מדי כמו היסטוריית הגיגול של בו עשרה שטוף זימה. נסו מה שתנסו, ה'שיר' עדיין שולט במרחב.
אפשר גם לנסות את הכיוון ההפוך: לתת לאנשי 'כוכב נולד' את המילה 'שיר', ולחפש מילה אחרת למה שכותב המשורר. מתוך קנאה ל-poem האנגלי אפשר לקרוא לשיר כתוב 'פואמה', אבל אז נתקלים בבעיה, כי המושג 'פואמה' כבר קיים בעברית, בהשאלה מהיוונית, ומתייחס לסוג מסוים של שיר – ארוך, אפי, עלילתי ושונה לחלוטין מרוב השירה הנכתבת כיום בעברית.

בקיצור, נתקענו עם השיר כמו חתן עם הכלה, וכל ניסיון להתיר את התאומים הסיאמיים נדון לכישלון מוחלט.

(ובינתיים ב'זוטא': עלה הגיליון השלישי, נוסף קישור לגיליונות קודמים, ואנחנו פתוחים את הדלת לאמנים פלסטיים, ציירים, מאיירים, צלמים ואמני מחשב שמעוניינים לפרסם תמונות – שלחו אלינו, ל- zuta@bhasofer.org.il, ותבוא עליכם הברכה)

14 תגובות

  1. רונן, עוד ברכות על הזוטא, שיותר ויותר נראה לא זוטי כלל.

    אשר לשיר – עתיקותה של העברית ואולי גם קפאונה הארוך אשמים בכך.
    SONG ו SING שימש גם הוא בשתי המשמעויות (MEISTESINGER) בטרם נפרדו הפזמונאות והשירה, או אם תרצה, השירה מהמוסיקה. המלה POEM היוונית במקורה, משמעותה פשוט "יצירה".
    חבל שאיבדנו את המלה "פיוט" (הגרסה העברית לאותה מלה היוונית)ואיתה את ההבחנה הזו.

    • רות בלומרט

      המלה פיוט שרדה בעיקר במחזורי תפילה. כמו כן זכור לי שגבריאל פרייל נהג לכנות משוררות פייטניות. אבל השיר לא היה פיוט…
      היום ההגדרה איבדה את הגדרות.שיר הוא מה שנקרא שיר?!

    • רונן אלטמן קידר

      'פיוט' היא בהחלט מילה שהיתה חסרה לי בדיון הזה, ותודה שהעלית אותה. גם כאן, התהליכים שעברו על העברית צמצמו את ה'פיוט' לקטגוריה של שירת קודש בלבד, אבל הייתי שמח אם היתה חוזרת ומתרחבת לתאר את כל השירה הכתובה באשר היא.

  2. בגרמנית שירה נקראת Dichtung (מלה שפירושה "עיבוי") ומשורר הוא Dichter.

  3. גם אני מצטערת שכמעט ולא משתמשים במלים המסורתיות היפות, פיוטים וזמירות, ואם משתמשים אז בהקשר דתי בלבד. אבל פיוטים וזמירות לא נועדו רק לשבת…

  4. ובצר לה הלכה העברית וטבעה את המונח "שירי משוררים", להבדיל משירים "סתם". דא עקא ש"שירי משוררים" מתייחס רק לאלה מביניהם שהולחנו, וכל השאר נותרו בלי שם מיוחד בשבילם.

    • ומצד שני, עדה, "לשורר" התייחד בעברית שלנו דווקא למשמעות POETRY, אף שבמקורות אין הבחנה כזו. השורש כנראה עתיק מאוד וקשור למכלול טקסי (באכדית משמעותו קשורה בריקוד).
      באוגריתית משמעו דומה לעברית, ואולי בכלל קרוב ל"שרר" כלומר מחרוזת (או מחזורת) מלים.

    • ומצד שני, עדה, "לשורר" התייחד בעברית שלנו דווקא למשמעות POETRY, אף שבמקורות אין הבחנה כזו. השורש כנראה עתיק מאוד וקשור למכלול טקסי (באכדית משמעותו קשורה בריקוד).
      באוגריתית משמעו דומה לעברית, ואולי בכלל קרוב ל"שרר" כלומר מחרוזת (או מחזורת) מלים.

  5. תַּלְמָה פרויד

    והעניינים עוד מסתבכים כשמזמינים אותך ל'ערב שירה' ולך תדע אם זו שירה בציבור (יש שיוסיפו: רחמנא ליצלן) או ערב POETRY ואז יש המתחכמים עם 'זימרה' לעומת 'שירה' ושום דבר לא ממש 'יושב טוב'. אכן, העלית סוגיה מעניינת, רונן. בוא נתנחם בזה שיש לא מעט מקרים שבהם העברית דווקא 'מנצחת' את האנגלית (למשל).

  6. כשאני רוצה להבדיל בין השניים אני אומרת — זֶמֶר.

  7. טובה גרטנר

    היי רונן
    בתור כותבת פזמונים, לקח לי זמן לשים לב לעובדה שזה- פזמון.
    כשגיליתי את המילה פזמון בחיי לרגע או יותר נצבט לי הלב, אבל גם נצבט לי הלב כשגילית שאני כותבת לחנים ולא סימפוניות, כניראה זה מה שמתאים לי…
    לקום בבוקר בשביל זה.
    השאלה על הבדל בן שיר לפזמון מאוד נכונה בעיניי, זה מבלבל…
    להתראות טובה

  8. חובב שירה וזמר

    טובי הכותבים בתחום הזמר, כמו נעמי שמר ואהוד מנור, ממש לא אהבו שמכנים אותם משוררים. הם הקפידו על ההבחנה בין משורר לפיזמונאי ולא ראו במעמדם כפזמונאים פחיתות כבוד (ובצדק!).
    היום – כל זב חוטם שמחבר מילה עילגת למילה עילגת ומצמיד להן לחן וגיטרות ל"יוצר" ול"משורר" יחשב.

    • שאלה יהיו הצרות שלנו. אפשר גם למצוא יתרון בשימוש הכפול הזה, בכך ששני העולמות יתקרבו ויתרחקו ויהיה איזה מגע ביניהם. שיזדיינו קצת אני אומר, השיר והשיר.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לרונן אלטמן קידר