בננות - בלוגים / / דברים שיש לומר
טיפ טיפה
  • אליענה אלמוג

    עובדת סוציאלית קלינית, מנחת קבוצות, מטפלת, מתרגמת, כותבת, מלמדת. שרה קצת אופרה, קוראת שירה, מתרגשת מספרי ילדים, רוצה לראות את השקיעה כל ערב, מגדלת כלב ושני חתולים. תל אביבית שגדלה בעיר הזו וקשורה אליה בעבותות של סנטימנטים. אוהבת את רחוב בן יהודה בסתיו, את חוף הים בחורף, את כל הרחובות הקטנים באביב. בכלל מאד אוהבת. אני שרה כשאני נוהגת, מזמזמת כשאני מבשלת, מהמהמת במקלחת ומדברת מתוך שינה.

דברים שיש לומר

הרבה זמן לא כתבתי כאן. בפעם האחרונה שכתבתי, כתבתי על אבא שלי ואחר כך הרגשתי שאין לי מה לומר יותר. קיבלתי הרבה תגובות ולא הייתי מסוגלת להתייחס לכולן. קיבלתי הרבה מיילים, ולא יכולתי לענות להם. עכשיו אני כבר יכולה ואתחיל לעשות זאת מחר. אני מבקשת סליחה מכל אלה שלא קיבלו תשובה.

בסך הכל שום דבר לא השתנה.

 

***

 

כשאני יוצאת להליכת הערב שלי בשכונה שמלאה בקהילות, אני פוסעת במהירות ברחובות על שם קהילות שאיני משתייכת לאף אחת מהן. לא לקהילת ורשה, לא לקהילת לבוב, לא לקהילת קייב, קהילת ריגה או קהילת זיטומיר. הרחובות הללו מעוררים בי עצב. ברחוב קהילת זיטומיר יש בית אחד שמזכיר לי את חיפה שהיא נכון להיות העיר האהובה עלי ביותר. מחר זה עשוי להשתנות.

אני לא בטוחה לאיזו קהילה אני שייכת. חציי שייך לקהילת צנעה, רבע לקהילת קמניץ ועוד רבע לקהילת שמלנאו. או שמא חצי ממני שייך לקהילת כרם התימנים והחצי השני לקהילת רחוב פיקא בפתח תקווה. אני באמת לא בטוחה.

בכל מקרה בבית שלי שבקהילת ורשה קורים כל מיני דברים. הרצפה במטבח קרסה בגשם האחרון, קצרים תכופים מכבים את כל האורות בבית, באוטו שלי הלכו הברקסים והכמיהה מאיימת להכריע אותי. גם המצב הכלכלי.

 

***

 

מאז הפעם האחרונה שכתבתי כאן, דני, החתול האהוב שלי, חלה ולבסוף מת. הרבה אנשים טובים עזרו לי להחזיק אותו בבית החולים הוטרינרי, חלקם כותבים כאן ואני מודה להם מקרב לב. אחר כך עברתי ניתוח ששינה את כל אורח חיי ואני עדיין מנסה להבין איך אני חיה עכשיו. לבסוף הבאתי חתול חדש. קראתי לו זהר. הוא ג'ינג'י ולבן ותינוק בגוף ובנפש.

 

***

 

אני עדיין כאן, ברחוב קהילת ורשה. אולי מישהו רוצה לבוא לבקר?

אני עובדת כמו חמור, אוכלת כמו ציפור, עקשנית כפרד, ומתגעגעת כמו כלב שאיבד את בעליו.

 

***

 

שיהיה שבוע טוב. באמת שיהיה.

 

7 תגובות

  1. היי אליענה היקרה, כיף לשמוע ממך אתמול או שלשום חשבתי עליך
    אני מקווה שאת כותבת כמו שהבטחת לעצמך
    שבוע טוב
    דבריך תמיד נוגעים בלבי

  2. גיורא פישר

    כרגע אני כותב מהממ"ד ,אבל אנחנו נשתמע בקרוב
    שבוע טוב

    • אליענה אלמוג

      תודה חנה יקרה, אני כותבת!
      גיורא! אני מקווה שבקרוב מאד תצא מהממ"ד. ליבי איתך, אני יכולה רק לדמיין עד כמה זה מפחיד וקשה.

  3. שלום אליענה
    הייתי מאד פעיל בפוסט האחרון שלך
    מאד אוהד את מה שכתבת
    צר לי על החתול שלך
    יש לי כמה כלבים במושב ועברנו כמה פרידות
    ואולי צריך לאמץ את השיטה בנצרת ולסמן את הרחובות במספרים
    שבוע טוב לך
    מקווה לראותך במטע לעיתים יותר קרובות

  4. ענת לויט

    אליענה האהובה, טוב שחזרת אלינו. יש בכך אמירה! הרבה בריאות בכל רמה. ובפעם הבאה שתידרשי לרפואת חתול אהוב – שום בית חולים וטרינרי (מקווה שאין המדובר כאן בזה שבהנהלת כבוד בנו של נשיא המדינה, דהיינו בית החולים בכפר הירוק.) יש רק דוקטור דוליטר אחד: ד"ר רובי ברחוב ריינס. אין לו שום מתחרה. ושלא תזדקק.
    והנה זה בשבילך. חובה לצפות להרחבת הלב. שבוע טוב ונתראה בשמחות יום יום.

    http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=Vw4KVoEVcr0

    • אליענה אלמוג

      תודה ענת1 ד"ר רובי הוא אכן רופא מעולה, אבל קשה לי ללכת אליו מסיבות שלא קשורות אליו אלא אלי.
      דני, החתול שלי היה בבית חולים וטרינרי בכיכר, בית חולים מעולה ומקצועי עם רופאים מסורים ואוהבי חיות ואדם.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאליענה אלמוג