איני חובבת גדולה של עיבוד ספרים לסרטים, ואני סובלנית עוד פחות כלפי עיבודים קולנועיים של ספרי מופת לנוער. הקסם מתפוגג על המסך. תמיד מתקבל רצף סצינות נעדר חשמל. אבל ייתכן שזה קשור לחוט הנוסטלגיה המשוך על יצירות אלו. קראתי בהן בתור ילדה, וכוחן הגיע להן מפעולתן של המילים, מפיתולי התחביר, משרטוט האותיות על הדף, מהתמשכותם של המשפטים זה לזה, ומן התמונות שעלו לעיני רוחי. כך, שאני פסולה לעדות במקרה הזה. כלומר, אני מבקשת את המנגנון שהצית את הדמיון שלי, לא את רוחה של היצירה.
ובכל זאת, למרות הרתיעה המוכנית שלי, שאלתי ביום שישי מספריית הדי.וי.די את סרט האנימציה "סיפורים מארץ-ים", עיבוד של גורו מיאזיקי לספרי המופת של אורסולה לה גווין על ארץ-ים. והופתעתי לטובה: הסרט מבוסס, באופן חופשי למדי, דווקא על הספר הרביעי במחזור הספרים של לה-גווין, "Tehanu", ספר שקוראיה של לה גווין אינם נוטים לו חיבה, בלשון המעטה, ושבאופן מפתיע, הוא האהוב עלי ביותר במחזור.
שלושת הספרים הראשונים של ארץ-ים מספרים על נץ, ששמו האמיתי הוא גד, נער רועים מגונט, שהופך לקוסם. בספר הראשון, "הקוסם מארץ-ים", נשלח גד לאקדמיית הקוסמים (הספר פורסם ב-1968, אז אם התיאור נשמע מוכר, זה משום שההיא שאין לנקוב בשמה היא גנבת מיומנת, שעשקה את לה גווין ביד גסה) לאחר שהציל את כפרו ממתקפה, בעזרת לחש מסוכן. שאפתנותו ורגשי הנחיתות של גד גורמים לו להטיל בזמן לימודיו לחש מסוכן יותר, שעליו משלם מורו בכוחות הקסם שלו.
"הקברים של אטואן", הספר השני בסדרה, פותח בסיפורה של טנר, נערה המשמשת כוהנת לכוחות האפלים חסרי השם. בספר הזה גד הוא כבר מג מוסמך הנוסע בעולם בחיפוש אחר הטבעת של ארת-אקבה שתביא שלום לעולם. בחיפושיו הוא מגיע למבוך שמתחת לקברים של הכוחות חסרי השם, ופוגש את טנר. הם מחלצים האחד את השניה ונמלטים. גד מביא את טנר אל גונט ומותיר אותה שם.
ב"החוף הרחוק ביותר" גד הוא הרב מג של אקדמיית הקוסם והוא יוצא, בלווית ארן, הנסיך הצעיר של אנלנד, לברר את הסיבה להיעלמותו של הקסם מארץ-ים. הם מגלים שמג ששמו קוב מבקש אחר סוד חיי הנצח (כן, כן, וולדמורט נגנב משם, אלא מה?) ובתאוותו פתח דלת בין עולם המתים ועולם החיים, כדי שיוכל לשוב בכל עת ממותו. גד מתעל כל שביב של כישוף שיש בו ללחש שיסגור את הדלת. הוא מצליח, אולם מאבד את כוחו. למרות הסוף העגום, הספר מסתיים בנימה מיתית. מעלליו של גד הופכים לאחד מסיפוריה האגדיים של ארץ-ים.
אבל ב"תהנו", הספר הרביעי במחזור שפורסם ב-1990 לה גווין סותמת את פתח התקווה שנותר בסוף "החוף הרחוק ביותר". טנר, שידעה עבר זוהר ומלא ריגוש ותהילה, נישאה לרועה עזים מגונט. לאחר התאלמנותה אספה לביתה את תרו, ילדה שמשפחה התעללה בה וניסתה לשרוף אותה חיים. שכניה מפחדים ממנה. למעשה, תמיד פחדו; כשהגיעה לראשונה לגונט, ריננו עליה שהיא מכשפה. והרינונים התחזקו עם התאלמנותה ועם הגעת האסופית החרוכה והמצולקת. גד שב מנדודיו, גבר בא בימים, משולל כוח, ומתגורר עם טנר, שותפתו למסע גבורה ששינה את ארץ-ים. אך הוא מגלה שעברו לא מניח לו. בגונט התקבצו כמה ממשיכי דרכו של של קוב, הממררים את חיי השלושה.
אני אוהבת את "תהנו", משום שהוא סיפור שממעטים לספר: אז מה קרה אחר כך? אחרי הקרבות, ואחרי הכשפים, ואחרי ההרפתקאות. איזה מן חיים מזומנים לגיבורים? הוא ספר עצוב, איטי, שבכתיבתו ניכר אומץ רב מצידה של לה-גווין. בתקופה שבה פורסם, טרילוגיית ארץ-ים היתה מכבר לקלאסיקה.
ובאותו אומץ ניחן גם גורו מיאזיקי. הוא יכול היה לבחור כל אחד מהספרים האחרים במחזור כבסיס לסרט הבכורה שלו; הם מלאים יותר בתפניות וריגושים, ולכן אהובים יותר ומהווים הימור בטוח. אבל הוא בחר בחירה לא פופולרית. סרטו לא חף מפגמים – למשל, סגנון האנימציה שלו לא חורג מהסגנון שיצר אביו, היאו מיאזיקי, שעשה בין השאר את "הנסיכה מונונוקי", "המסע המופלא" ו"הטירה הנעה"; למשל, הניסיון לספר את הסיפור בתבנית סיפור מערבית שגרתית מחבל באווירה. אף על פי כן, הוא נשאר נאמן לעצב הכללי של "תהנו", והתוצאה היא סרט פנטסיה יפהפה ונוגע ללב. בהחלט מדובר בקולנוען שאני ממתינה לעבודות נוספות
מפה להליכה לאיבוד נתיבותית הלומת אייטיז, סופרת נוער בהתהוות, ניצולת הבורגנות הישראלית החדשה
יפה מאוד, נחמד להשכיל, אני אישית מאוד אהבתי את הטרילוגייה של ארץ ים, אני זוכרת כשהייתי ילדה וקראתי את "הקוסם מארץ ים" ביום כיפור וכל כך הופתעתי לגלות ששמו הגבת" הוא בעצם גד וההשלכתו הפילוסופיות של זה. ורק שם הבנתי שקסם זה לא הוקוס פוקוס, אלא "אריגה" של קסם הדורש מאמצים רבים. ואוו, איזו נוסטלגיה העלית מן המתים עכשיו אורי, בייחוד לפני החגים, אני ממש אוהבת את זה.
גם בעיני הטרילוגיה נפלאה, אבל את הספר האחרון לא קראתי. אגב, למה את מתעתקת את שמו עם ת" ולא ט"? זה צרם לי בכל פעם שראיתי "תהנו", כמו איזה איחול קבוצתי.
אני ממליצה לך לקרוא את הספר באנגלית, כי רוב הסיכויים שלא יתורגם לעברית. באשר לתעתיק, הבנתי שכלליו, על פי האקדמיה, הם כלדקמן: T מתועתקת כת" ו-TH כט". מוזר, כי Tenar תועתקה בתרגום העברי כ"טנר".
יש גם ספר חמישי ושישי בסדרה… והם הכי טובים
"tales from earthsea"
"the other wind"
וזה מה שקורה אחרי האחר כך. ממש ממש ממש טוב
היי מיכל,
את "the other wind" לא קראתי, אבל אחפש ואקרא. בקשר ל"tales from earthsea" רק סיפור אחד מתרחש אחרי ההיסטוריה המסופרת בארבעת הכרכים הקודמים – "dragonfly", אבל הקובץ כולו נהדר.
אני מקווה שתהני מאד, לקרוא את the other wind" בפעם הראשונה.
אני קראתי אותו עשרות פעמים, למעשה… אני סוג של פריק של הסדרה והוא הכי טוב מכולם, הגראנד פינאלה.