שיא הרגש
  • יהודה ויצנברג ניב

    במהלך השנים פורסמו שירי במרבית כתבי העת הספרותיים, במוספי הספרות של העיתונים היומיים ובאתרי יצירה שונים באינטרנט, חלקם תחת שם-עט. ספרי האחרון, השישי במספר, "בעצם באתי רק לדבר" (הוצאת אבן חושן) , יצא לאור בשלהי 2012, לאחר פסק-זמן ממושך.  נולדתי בישראל בשנת 1952, דור שני לשואה. עוסק בתחום הבנקאות מזה שנים ומשמש בתפקידי ניהול באחד הבנקאים המסחריים המובילים בארץ. להלן רשימת ספרי : "בראש הזיכרון ההפוך" (עקד תשל"ה), "ימים על ימי מלך" (מסדה תשל"ט, בעריכת המשורר אמיר גלבוע –פרס אקו"ם לעידוד פרסום היצירה), "ברזל באה נפשו "(ספרית פועלים תשמ"ה, בעריכת המשורר נתן יונתן – פרס אקו"ם ליצירה שהוגשה בעילום שם), "בנק, שם זמני" (ספרית פועלים תשמ"ז, בעריכת המשורר נתן יונתן – מענק מטעם קרן תרבות חיפה), "מלה טובה "(ספרית פועלים תש"ן בעריכת המשורר נתן יונתן - מענק מטעם קרן ת"א לספרות ואמנות). "בעצם באתי רק לדבר" (הוצאת אבן חושן)

ביקור

ביקור בוואדי ניסנס

עם זהבה, אשתי היקרה.

הוואדי היה לנחל-אכזב עם מעט אירועים,

שווקי-העתיקות מסתבר,

פתוחים רק בשבתות.

 

זעיר-פה זעיר-שם

ראינו יצירות אמנות או מיצגים.

לא מספיק, אבל פיצנו עצמנו במוזיאון חיפה

ולאחר מכן במוזיאון קטן אך חכם

ואיכותי "טיקוטין",

 

שם הוצגה תערוכה

של אמנים יפניים בנושא ה"מגדר":

יפן הישנה ויפן החדשה, תיאטרון לגברים בלבד (קאבוקי)

ותיאטרון מודרני בו משתתפות רק נשים המגלמות

תפקידי גברים.

 

צפייה בחלק מהעבודות

מעוררת אפילו מעט אי-נוחות.

תערוכה מעניינת מאד, קצת שונה, אולי חריגה

בבוטות שבה. אבל בסיכום, מרתקת

ומעוררת מחשבה.

 

לעת ערב טיילנו

במושבה הגרמנית, סעדנו, חזרנו.

לפנות בוקר התעוררתי עם מחושי-בטן.

זהבה אשתי היקרה, אם אשתה

ביום זה תה בלבד,

האם יוקל לי?

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות ליהודה ויצנברג ניב