לכתוב זה כמו לפרוס
ככר-לחם לרוחב
ולראות איך גידי-הבצק
נחשפים לראווה
שאתה צריך להאמין
באמת הגדולה שמעבר
ואתה צריך לראות
את היופי המשומר שמנגד
ולכן אתה גם צריך
חושים בריאים
כדי לראות הכל ולשמוע הכל
ולקחת מלוא-חופניים
מן הזהב ומן הבוץ שנקלעים בדרכך
ואז אתה צריך פנקס קטן
כדי לרשום מהר
את שחולף על פניך
ולתפוש את המלים בכנף-הבגד
או בדש-הצווארון
ולדעת שהם שלך עולמית
והם שיעמדו לך
ביום פקודה.