שיא הרגש משורר
1
החושך
מהבהב.
איזה צרוף יפה
של מלים
אני כותב עכשו.
החושך מהבהב
ואני נגעתי בך היום
חשוקה שלי,
המגע החוזר שלך
גרם לי לרצות לכתוב,
הוא לקח מלה
וברא שיר.
2.
אני מתפעל
מן העצים.
היופי בהם
הוא יופי פנימי,
השירה בהם משתקת.
צמיחת הצמרות
השקטה בלילה
נוטעת בי מחשבות.
את עומדת לפעמים כמוני,
פעורת-פה מול
הבריאה.
3
בכנרת,
אחר-הצהריים,
הבריזה עולה.
היא טופחת קלות
על שכמי,
על שכמך.
הפטמות היפות שלך
מכות בעיני,
המבט הירוק שלך
מכה בחלצי.
4
הנפש שלי
חולמת להכנס.
את לא יכולה לחוש
את כאבי-היפי שלי,
הם כוססים בי
כמו רימה.
הרוח השקט בחוץ
עומד עלי,
עומד עליך,
רק הפנים
מדברות.