צירי חיים מורה לתנ"ך, רפתן וכותב שירים

גלעד, הבן המתוק שלי נסע להודו לפני כחצי שנה. בסוף החודש הוא חוזר. המתוק הזה סיפר לי שהוא נמצא בסיקים, כשלמעשה הוא נמצא כבר שלושה ימים בואראנסי. הוא הכין לי הפתעה וצילם את עצמו קורא את השיר שלי "רוח וארנסי שבהודו" מתוך "אחרי זה" הוצאת "עם עובד" תש"ע רוח וורנאסי שבהודו   מַצִּיעִים לִי לְבַקֵּר בְּוָורָנָאסִי.   כָּתוּב בָּעִתּוֹן שֶׁהִיא ...

כֹּחַ אדם   מִישֶׁהוּ יוֹדֵעַ   מִישֶׁהוּ מִסְתּוֹבֵב עַכְשָׁו בַּמִּפְעָל וְיוֹדֵעַ.   גַּם אֲנִי יָדַעְתִּי אָז, עַל הָחָבֵר שֶׁלִּי אֲבָל בִּקְשׁוּ לִשְׁמֹר עַל סוֹדִיּוֹת סָמְכוּ עָלַי, נָתְנוּ בִּי אֵמוּן וּמַה כְּבָר יָכֹלְתִּי לַעֲזֹר?   מִי הוּא זֶה שֶׁכָּמוֹנִי אָז, מְחַיֵּךְ אֵלַי בְּאֹפֶן מֻגְזָם נֶחְנָק בַּאֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם כְּשֶׁאֲנִי מְסַפֵּר עַל הַלְוָאָה שֶׁלָּקַחְתִּי יוֹדֵעַ   שֶׁגַּם תּוֹרִי קָרֵב וְעוֹד מְעַט הַבּוֹסִית תִּקְרָא ...

  שירי נגף   סִקַּלְתִּי וְסִלַּקְתִּי אֶת שִׁירֵי הַנֶּגֶף מִסֶּפֶר שִׁירַי הֶחָדָשׁ. רָצִיתִי שֶׁיַּחְלִיק בִּגְרוֹנְכֶם וְיִהְיֶה לְסֶפֶר שִׁירַי הַלָּבָן.   אַךְ אֵיךְ תִּרְאוּ אוֹתִי?   אִם לֹא תִּפְּלוּ עַל הָאֲבָנִים וּפְנֵיכֶם לַאֲדָמָה.  

    מתוך הזבל   כָּל יוֹם אֲנִי עוֹבֵר לְיָד הָרֶפֶת הַנְּטוּשָׁה וְלֹא מִסְתַכֵּל. שְׁמוֹנֶה שָׁנִים מֵאָז שָׁלַחְתִּי אֶת זֶכֶר הוֹרַי, אוֹתִי וְאֶת הַפָּרוֹת לִשְׁחִיטָה.   אֲבָל הַיּוֹם  לְפֶתַע רָאִיתִי אֵיךְ מִתּוֹךְ הַזֶּבֶל שֶׁנִּשְׁאָר צָמְחָה תְּאֵנָה עֲנֵפָה נוֹשֵׂאת בַּכֻּרוֹת.            

מתחם מדיטק חולון מצטרף אל מאבק המשוררים, הפועל למען זכויות המשורר וקידום השירה בישראל באתר הבית שלהם מופיע (למשך השבועיים הקרובים) השיר שלי "קראתי" ("אחרי זה" הוצאת "עם עובד" תש"ע).  תודה לענת שרון- בלייס העורכת, למדיטק ולצוות המשוררים הדואגים להפצת השירה העברית. http://www.mediatheque.org.il/template/default.aspx?s=1&pcatId=156&pageId=1351&Preview=1

  סוף קיץ ישראלי   לפני כשש שנים, בסוף שנת הלימודים של בתי הספר התיכוניים, החלטנו אשתי ואני לערוך פגישת חברים בתום החופש הגדול. קבענו את הפגישה ל 26.8 וקראנו לה "חגיגת סוף הקיץ". בצדק העירו לנו באירוניה חברים שלא שייכים לגילדת המורים, שרק מורים יכולים לכנות את אוגוסט כ "סוף הקיץ". בחופשה זו פרצה מלחמת לבנון השנייה. יהודה באסל ...

בלילה   בַּלַּיְלָה בַּמִּטָּה הֲלוּמַת וָאלְיוּם שָׁאַלְתְּ: נָכוֹן שֶׁיִּהְיֶה בְּסֵדֶר? וְיָכֹלְתִּי לְהַנְהֵן וּלְהַגִּיד כָּל מַה שֶּׁצָּרִיךְ, אֲבָל אֲנִי רַק לִטַּפְתִּי אֶת גַּבֵּךְ הָרוֹעֵד וְלִוִּיתִי אוֹתוֹ בִּקְרִיסָתוֹ אֶל הַחֹשֶׁךְ. מתוך : "אחרי זה" הוצאת "עם עובד" תש"ע

פגישה מקרית בקפה –(רק בישראל).   לפני כחמש שנים הצטרפתי לידידתי המשוררת אגי משעול. אגי הוזמנה לירושלים לחתום סדרת הרצאות משוררים בבית הקונפדרציה. לפני ההרצאה נכנסנו לבית הקפה בבניין. אגי פנתה לענייניה ואני ישבתי ושתיתי קפה. בזווית עיני ראיתי את אגי משוחחת עם דמות שנראתה לי מוכרת. כשאגי סיימה לדבר  עם אותו אדם ונגשה אלי, אמרתי לה:  אגי, אני לא מאמין, ...

  שיר ליום שמחה   אֲנִי, שֶׁלְּשׁוֹנִי עֵט סוֹפֵר מָהִיר בּוֹחֵר הַיּוֹם לִשְׁתֹּק וְלֹא לָשֵׂאת מִלָּה. כִּי כְּשֶׁאֵלַי הָאוֹר גַּם מִתְאָרֵךְ צִלִּי וּבֵין נוֹצוֹת מִלַּי מוּאָר הַדָּם. כָּל רְקִיעַת רִקּוּד נוֹקֶבֶת אֶת הָעוֹר קוֹל צִלְצְלֵי שָׁמַע וְצִלְצְלֵי תְּרוּעָה, לָכֵן אֲנִי, בָּעֵט הַזֹּו אֶדֹּם לָכֵן אֲנִי אֶת לְשׁוֹנִי אֶנְצֹר.    

בט"ו באב תשע"ב, יום שישי, ה-3.8.2012, כלומר בעוד קצת יותר מחודש מהיום, יקרו הרבה דברים בארץ הזאת אך שומדבר לא יהיה דומה לדבר הבא: אנתולוגיה חדשה של עשרה שירי אהבה חדשים וטריים לגמרי, שייבחרו על ידי ויישלחו מצידכם/ן בכדי להתפרסם במוסף האינטרנטי המוביל מסוגו: תרבות וספרות פלוס של עיתון "הארץ". טים ביוגרפיים ראשוניים על כל אחד מן הכותבים/ות; מבוא קצר ...